קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף משה ליכטנשטיין

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

משה ליכטנשטיין, נולד בירושלים ב 30 באפריל שנת 1926 להוריו יהושע ליכטנשטיין וחנה לבית ארקין. חנה היא בתו של ישראל חיים ארקין, ממקימי מזכרת בתיה, שנרצח ביפו בשנת 1933 (סבו, הרב זאב אלימלך ליכטנשטיין, נרצח בחברון בתרפ"ט - 1929). משה היה אחיהם של זלמן (מת ממחלה כשהיה בן שלוש), יעקב (1928), אלימלך (1931), שמואל ואבנר (1932) ויוכבד (לימים נישאה לאורי ריינהולד, חבר קיבוץ חמדיה). שלושה מאחיו נפלו כחיילים: אלימלך (אלי, נקרא על שם סבו), יליד 1931, אבנר (יליד 1932) ויעקב (יליד 1928). אבנר, האח הצעיר, נהרג במלחמת העצמאות בארמון הנציב כשהיה בן שש עשרה בלבד (אוגוסט 1948); שלושה חודשים לפניו נהרג אחיו הגדול יעקב בהר הזיתים (מאי 1948). אלימלך (אלי) נהרג בעת שרות מילואים בשנת 1968. שלושת האחים קבורים בחלקה אחת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. האב יהושע ליכטנשטיין היה חבר ב"גדודים העבריים" במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 היה בין הצעירים שהגנו על ירושלים בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי, נעצר בידי הבריטים ונכלא בכלא עכו. בשנת 1921 הצטרף לארגון "ההגנה" ובביתו הוסתר נשק. משה בילדותו למד ב"חדר" בירושלים ואהב לטייל. החל לעבוד במפעל "פרידמן", שייצר גם מוצרים שונים עבור הבריטים (בין השאר עסק בהלחמתן של מימיות לשתייה). בשנת 1942 הגיע משה לסדום כחניך במסגרייה של מפעל האשלג. שם, כעבור מספר שנים (1946) הכיר את רעייתו לעתיד, חוה מקיבוץ בארי (עלתה לארץ-ישראל בשנת 1939). במלחמת העצמאות (1948) משה שימש מפקד תחנת המשטרה בסדום. מפקד המקום גואל לויצקי ביקש ממשה לייצר מוקשים כדי למנוע מערבים לנתק את הצינור שהיה מעביר את מי השתייה מירדן למחנה ולמפעל האשלג. הוא נפל בשבי הירדני כשיצא ב- 25/3/1948 עם ארבעה מחבריו לחבר את צינור מי השתייה שסיפק מים לעובדי מפעל האשלג בסדום. סיפר נפילתו בשבי של משה: משה וארבעת חבריו נעו לעבר עין חוחאן שממזרח לים המלח כשהם מצוידים בנשק. הירדנים היו רגילים לראות את היהודים מגיעים למזרחו של ים המלח לשם תיקון משאבות, אך הפעם המצב היה שונה. הירדנים טענו שלא עדכנו אותם לגבי הגעתו של משה וחבריו לצורך התיקון, ואז הגיעו למקום שוטרים ירדנים ועצרו את חמשת הגברים. ב-24 לאפריל 1948, משה הורשע בהחזקת נשק, ניסיון להעברת מוקשים והעברת צינור לכל רוחב ים המלח בכדי להעביר את המלחים אל מפעל האשלג הסמוך. הוא נכלא חודשיים בכלא כרכ ושבעה נוספים ברבת עמון. לאחר מכן שהה חודשיים נוספים במחנה "אום ג'מאל", שבו היו שבויים יהודים שנתפסו בנהריים, בעיר העתיקה, בגוש עציון ובמקומות נוספים. בזמן שהותו בשבי אשתו חוה הייתה בהיריון ואחיו יעקב, אלי ואבנר לחמו בקרבות על ירושלים. חוה עזבה את סדום בסירה אל צפון ים המלח, משם במטוס קל לתל אביב, ולבסוף הגיעה לכפר סבא. בכפר סבא, חוה התגוררה עם משפחת ריבקין ושם ילדה בן שנקרא עמירם יעקב (על שם אחיו של משה שנהרג במלחמה. כאשר משה חזר מהשבי, היא סיפרה לו על מות אחיו. משה שוחרר מהכלא הירדני במרץ 1949. מפעל האשלג נסגר, העובדים פוטרו והשבויים חזרו לירושלים - וכך משה התאחד עם בני משפחתו. לאחר זמן מה, משה וחבריו יעקב שוורץ ונתן הראל פתחו מסגריה בירושלים. במשך הזמן העסק גדל והועסקו בו מספר גדול של עובדים. משה ורעייתו חוה חיו ביחד 60 שנה. הם התגוררו בכפר סבא. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים. משה נפטר בנובמבר 2019. אוסף התמונות שלפנינו הועבר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי משה ליכטנשטיין (בשנת 2009). הוא מספק הצצה לעבודה במפעל האשלג בסדום, בירושלים במלחמת העצמאות ועוד.

סימול
IL-INL-YBZ-0391
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0391
תאריך
01/03/1929-31/12/2005
היקף
129 פריטים.
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף משה ליכטנשטיין.
הערות אוסף זה קוטלג על ידי צוות יד יצחק בן צבי החל מ-01/01/2006 ועד 31/12/2019
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628435905171
      1. הצג את 10 הפריטים הבאים מתוך 351
      2. הצג הכל

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.

תנאי השימוש:

לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים

תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

שותפים