אוסף משפחת איקן (לבית יואל משה סלומון)

אוסף התמונות שמוצג באלבום זה ניתן ע"י הגב' יעל איקן, נינתו של יואל משה סלומון שסבו, אברהם שלמה זלמן צורף, עלה לארץ ישראל בשנת 1812 (תקע"ג) מקידאן שבליטא. הרב יואל משה סלומון (1912-1838) היה רב, שד"ר (שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן- יהודי שנשלח מארץ ישראל לקהילות בגולה כדי לגייס תרומות לחיזוק היישוב היהודי בארץ-ישראל), עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח-תקווה. הוא נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב הישן האשכנזי. סלומון קיבל חינוך תורני והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא שם גם למד את מקצוע הדפוס. עם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת 'הלבנון', שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל. בית הדפוס 'סלומון' פעל במשך 130 שנה ועבדו בו צאצאיו של יואל משה סלומון. לצד בית הדפוס פעל סלומון בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת 'הוועד הכללי כנסת ישראל' שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, הוא התיישב במקום אך עקר משם לאחר שפרצה שם מגפת מלריה, וייסד את הישוב יהוד בן התגורר כשבע שנים עד ששב חזרה לירושלים. עם המעבר לפתח תקווה עבר בית הדפוס לניהולו של בניו, יוחנן דוד וטוביה. עם יסוד שכונת נחלת שבעה בירושלים בית הדפוס עבר לבניין שהיה שייך למשפחה. יואל משה סלומון נישא לחנה פרומה בת ר' אברהם רוטנברג (1834-1927), בעל דפוס רוטנברג בירושלים. לזוג נולדו שמונה ילדים: יוחנן דוד (מילא את תפקידי אביו הציבוריים בירושלים עם עזיבת אביו לפתח תקווה, מבעלי דפוס סלומון, נפטר בקהיר בגיל 50(, שלמה זלמן (נפטר בגיל 19 בזמן עבודתו בדפוס(, טוביה (מבעלי דפוס סלומון, חוקר, ומשורר(, אריה לייב (מראשוני המתיישבים בפתח תקווה), מרדכי (מראשוני המתיישבים בפתח תקווה, חוקר ההתיישבות, מחבר הספר "שלשה דורות ביישוב"(, אסתר (נישאה לרב ראובן גוטפריד, ר"מ בישיבת 'עץ חיים'), חיים זלמן (איש ציבור, סגן ראש עיריית ירושלים. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)והבת הצעירה ציפורה (נישאה למשה גוטיל לוין - איש ציבור, יו"ר ועד הקהילה היהודית בחיפה. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע). על בית הדפוס והאוסף ארבעה דורות של צאצאי יואל משה סלומון עבדו בו בהדפסת ספרים, לוחות, מודעות ועיתונים אשר הופצו בארץ ובחו"ל. במשך שנים רבות הייתה לבית הדפוס חזקה על הדפסת החומר של מוסדות הישוב הישן כמו "הוועד הכללי" וישיבת "עץ חיים''. הדפוס המשיך להתקיים עוד שנים רבות בידי בניו ונכדיו של יוחנן דוד סלומון. בשנת תרצ"ט עבר הדפוס לבניין בית בורוכוף ברח' הרב קוק 8, במרכז ירושלים. בזמן המצור במלחמת השחרור נדפסו בבית הדפוס העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"חרות", כיוון שעיתונים שנדפסו בתל אביב לא יכלו להגיע לירושלים. בשנת 1992, נהרס הבניין ובמקומו נבנה בניין משרדים רב קומות. התמונות המובאות באוסף זה נאספו ע"י הגב' איקן. הן מתמקדות בהווי החיים בירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים וכוללות אירועים, דמויות מרכזיות בחיי העיר אשר היו קשורות לבתי כנסת, ישיבות, "חדרים", בתי חולים, בתי תמחוי ובניית שכונות. בין הצלמים הידועים אשר תיעדו אירועים אלו יש לציין את צדוק בסן, א. אדלשטיין, קורט וייס ועוד. כמו כן נמצאים באוסף מסמכים הקשורים להפעלתו של בית הדפוס והתנהלותו החל מקבלות על קניית חומרים ועד חוזים המשקפים את מהלך העבודה והתפתחותו של היישוב היהודי בארץ ישראל. העבודה הראשונה שהודפסה בבית הדפוס ב-1862 הייתה "השושנתא" - - מדריך חזותי לאתרים קדושים בארץ ישראל בצורת שושנה. הוא נועד לתלייה על קיר ועודד נדיבים לתרום למוסדות צדקה. בבית הדפוס הודפסו עיתון "הלבנון" משנת 1863, העיתון "יהודה וירושלים" ועד לעיתונים מנוקדים לעולים חדשים "למתחיל" ו"שער" . בזמן מלחמת השחרור נמשכה הפעלת בית הדפוס והיה לו תפקיד חשוב בשמירת הקשר בין ירושלים הנצורה לישוב כולו : שלמה זלמן סלומון ואחיו מרדכי שהפעילו את הדפוס, נתקלו בקשיים בגלל ניתוק החשמל, ומשום כך הדפיסו את 'ידיעות אחרונות' במכונת הדפסה ידנית. בדפוס "סלומון" הודפסו בעיקר ספרי קודש הקשורים בין השאר למוסד "הרב קוק" ביניהם "עיר הקודש והמקדש " מאת הרב טקצינסקי, "ספר חכם לב" מאת חיים יהודא לייב אויערבאך, "קובץ מאמרים לדברי ימי העיתונות בישראל", וגם ספרים על המשפחה עצמה, כגון: "שלושה דורות ביישוב", ספרים שכתב פרופ' שמואל קלמן מירסקי, גיסו של שלמה זלמן סלומון (אביה של גב' איקן), ספר לזכרו של שאול רוטמן, נינו של יואל משה סלומון אשר נהרג בקרב על יחיעם ועוד. כמו כן הודפסו בבית הדפוס, במסגרת הנחלת הלשון, חוברות בעברית קלה לעולים חדשים. קראו עוד