קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

מרדכי טמקין נולד בשנת 1891 בעיר שדליץ בפולין להוריו, דב-בר טמקין ולחוה בת אברהם לבית זילברברג מלובלין. אביו היה סוחר ואמו גידלה את ילדי המשפחה המרובים. כילד למד ב'חדר' ולאחר מכן כנער החל לנסות את כוחו גם בכתיבה ובגיל חמש עשרה עזב את בית הוריו ואת כתלי בית המדרש לעבר לוורשה, העיר הגדולה, שם למד עברית ונחשף להשכלה ולציונות. עסק בהוראה ובכסף שחסך רכש כרטיס לאוניה ועלה יחד עם אחיו משה לארץ (1909). בארץ ישראל פגש את יוסף חיים ברנר והחל לעבוד אצלו במערכת העיתון הסוציאליסטי 'האחדות' בירושלים בעיקר כנער שליח. לצד עבודתו זו למד בסמינר למורים 'עזרה', הסמינר היחיד למורים שהיה אז בארץ. שפת הלימוד בו הייתה גרמנית, וערכי החינוך במוסד היו בהתאם לכך, כלומר, לא היה זה מוסד ציוני. בחופשות מלימודים עסק בעבודות חקלאיות במושבה רחובות, שם גם הכיר את רעייתו לעתיד, שרה (כרמית) לבית ויינברג. שרה בתם של יעקב-נפתלי ושאשע לבית סוכובולסקי, ילידת העיירה סוכבולה ליד ביאליסטוק שעלתה לארץ ב- 1905. (ראה קובץ PDF מצורף של זיכרונותיה של שאשע) מרדכי פרסם שיר ראשון מעל גבי העיתון שנקרא 'לכשאעבור אל ארצי' ובעקבותיו גורש מלימודיו בסמינר למורים 'עזרה' מאחר שנושא השיר לא עלה בקנה אחד עם השקפות הסמינר. בגלל התקפי מחלת הקדחת התכופים ומצבו הרפואי השברירי ובהמלצת רופאיו מרדכי נאלץ לשוב לאירופה כדי להחלים. (1911) . מרדכי שב לאירופה יחד עם רעייתו והם התגוררו בתחילה בפולניה ולאחר מכן בברן שבשוויץ. שרה החלה שם לימודי רפואה ולאחר מכן עברה לאגרונומיה ועסקה בחקר דבורים. כאשר שרה נכנסה להריון, היא החליטה להפסיק את לימודיה ולנסוע בחזרה לארץ ישראל. בהיותם בדרך, בברלין, נולד בנם בכורם - אליהו - (1912). הם התיישבו תחילה בשכונת נווה צדק בתל אביב ולאחר מכן בבית דירות (בית וילפזון' מאחורי גמנסיה הרצליה. כעבור שנתיים נולדה בתם - רוחמה (1914). בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1915) גורשה משפחת טמקין מתל אביב יחד עם משפחות רבות אחרות בהוראת המושל העות'מאני, ומשפחת טמקין עברה להתגורר בטבריה.שם שב מרדכי לעסוק בהוראה, שם גם התוודעו לאנשי קבוצת כינרת, שאת חלקם הכירו עוד במושבה רחובות. בטבריה נולד בנם השלישי - יובל (1920). מרדכי המשיך בכתיבת שירים לצד עיסוק בתרגום ספרות מופת של מייטב הסופרים מגרמנית ורוסית לשפה העברית.. מזג האוויר הלוהט בעמק הירדן וקשיי פרנסה למשפחה שגדלה הביאה את משפחת טמקין לירושלים. הם התיישבו תחילה בשכונת הבוכרים ומרדכי קיבל משרת מורה בבית ספר לבנות בעיר העתיקה. במקביל שב ופרסם את שיריו. בקיץ 1920 התאגדו מורים, פקידים וסופרים והקימו את שכונת בית הכרם (1923). במהלך השנים החל לפרסם ספרי שירה: 'נטפים' (1927), 'שירים ותפילות' (1934), 'ספר השירים והתפילות (1934), 'באלם קול' (1957), 'שירי ירושלים' (1969) ועוד. כאשר רחל בלובשטיין (המשוררת) נתקלה בספר שיריו 'נטפים' כתבה: 'דמות של איש בצדי הדרך, של תוגת-בין השמשות.. אף צליל מזוייף אחד לא יצרום את האוזן...ואול גם הוא מתנכר לאות הזמן'. (ראה ניתוח ספרותי של שירתו של טמקין מאת שירי ללוש: 'שירת האהבה של מרדכי טמקין וזיקתה לעמדתו הלאומית' (חיבור סמינריון בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר דנה אולמרט, מאי 2016 ) בשכונת בית הכרם הרחיבו מרדכי ושרה את חוג ידידיהם. חיים נחמן ביאליק ורעייתו מניה היו פוקדים את ביתם כמו גם דוד שמעוני (שמעונוביץ), מנחם פוזננסקי, נח טמיר, יעקב פיכמן ועוד רבים אחרים. (ראה בספר: 'בית טמקין, תולדות משפחה אחת, ממייסדי שכונת בית הכרם 1890-1990", יעל לנדו-מישור). בשנת 1934 נאלצה המשפחה למכור את הבית בבית הכרם ועברה להתגורר בשכירות בשכונת רחביה והשתקעה ברחוב עזה. מותה של הבת רוחמה (1941) שהותירה אחריה את ילדתה הילה שגדלה בביתם, הולידה שירים כאובים רבים. מרדכי ושרה התיידדו שם עם שכניהם, פרופסור משה דוד קאסוטו, חוקר התנ"ך, שהתגורר בקומה מעליהם, שלמה צמח שגר ממול, משה גורדון, מנהל מוסד ביאליק, ועוד. ביולי 1960, נפטר מרדכי טמקין כשהוא בן 69 שנה. הוא נקבר בבית הקברות בכנרת, ליד קברה של בתו רוחמה. שרה רעייתו התקבלה למגורים בכנרת. היא נפטרה בשנת 1971, כשהיא בת 83 שנה. בשנת 2013 הופיעה אסופה נבחרת משיריו בין השנים 1927-1969: "פרחי בדידות לבנים" בעריכת המשורר הצעיר יובל גלעד, ובכתיבת קווים ביוגרפיים של הילה טל-קריספין (נכדתו) (הוצאה טל הוצאה לאור בע"מ). בערב מטעם אגודת הסופרים העברים לזכרו של המשורר מרדכי טמקין שנערך בבית אריאלה בתל אביב ב-24 בנובמבר 2014 נאמר: "מי שקורא בימים אלה את שירתו של מרדכי טמקין חש שהוא יוצא למסע מופלא וקסום בתוך חבלי ארץ, בתוך נופים מרהיבים הזוכים ליד מלטפת של משורר המאוהב בהם, למכחול שירה היודע לתת לנופים ולקרקע ולאהבה לארץ תחושה של חרדת קודש." (הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים היהודיים). באוסף התמונות שלפנינו תמונות של משפחת מרדכי ושרה-כרמית טמקין וילדיהם. התמונות הגיעו באמצעות נכדתם הילה טל-קריספין, בתם של רוחמה ורודי-דוד לאריש.

  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף מרדכי טמקין.
שנה 01/01/1904-24/11/2014
הערות אוסף זה קוטלג על ידי צוות יד יצחק בן צבי החל מ-05/07/2016 ועד 05/12/2016
סימול במוסד בעלים יד יצחק בן צבי
YBZ.0750
היקף החומר 94 פריטים.
מתוך יד יצחק בן צבי
סימול IL-INL-YBZ-0750
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת בספרייה הלאומית 997009628326005171