אוסף מרדכי (מורלה) בר-און

מרדכי (מורל'ה) בר-און, בנם של אברהם ויהודית (סופיה) בראון, נולד בשנת 1928 בתל אביב. כשמלאו לו שנתיים עברה המשפחה להתגורר במושבה ראשון לציון. אביו, שעלה מגרמניה בשנת 1924 יחד עם אימו, היה מהנדס וראש המיכון הכבד בחברת מע"צ. אימו הייתה מנהלת חשבונות של מפעל הבירה "נשר" בראשון לציון. מורל'ה למד בבית הספר העממי "חביב" ואת לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הראלית במושבה. מגיל שבע עשרה היה חניך בתנועת הנוער של "השומר הצעיר" וחבר בארגון "ההגנה". עם סיום לימודיו בתיכון ובמסגרת שנת השירות הלאומי, התגייס לשמש נוטר במשטרת היישובים העבריים. עם פרוץ מלחמת העצמאות (פברואר 1948) נשלח לקורס קצינים. הוא שרת כמפקד בחטיבת גבעתי בתקופת הבלימה של הפלישה המצרית ולאחר מכן באזור השרון, ונפצע בקרב ברמת הכובש נגד הצבא העיראקי. בין השנים 1949 ל- 1952 שרת בתפקידים שונים בצה"ל, ובשנת 1952 נשלח מטעם הצבא ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים (בחוגים להיסטוריה ולכלכלה). בשנת 1954 פיקד על העתודה האקדמית בצה"ל ובשנת 1955 מונה לתפקיד ראש ענף היסטוריה במטה הכללי. בין השנים 1956-1957 עמד בראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין. (באוסף תמונות רבות בתפקידו זה בתקופת ההכנות ל"מבצע קדש" במהלך המבצע ולאחריו). בשנת 1958 יצא בר-און להשתלם בבית הספר לפיקוד ומטה ובשנים 1958-59 יצא ללימודי תואר שני באוניברסיטה קולומביה בניו-יורק. בשובו היה לקצין חינוך ראשי של צה"ל (1963-1969). בתקופה זו עסק בהשלמת השכלה תיכונית לחיילים, טיפח את הלהקות הצבאיות, יזם הוצאה לאור של ספרי "תרמיל" (ספרות יפה בפורמט קטן לחיילים), ייסד את מארש צה"ל והקים את רביעיית צה"ל. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) כתב לרמטכ"ל דאז יצחק רבין את "נאום הר הצופים", ערך את אלבום "מלחמת ששת הימים" ועזר להכשיר לפרסום את הספר "שיח לוחמים". לאחר שחרורו מצה"ל מונה בר-און על ידי הקונגרס הציוני העולמי לחבר הנהלת הסוכנות היהודית מטעם תנועת העבודה ולראש מחלקת הנוער והחלוץ (1968 - 1977). בתפקידו זה עסק בעיקר בפעילות חינוכית בנושא ישראל במסגרת קהילות ישראל בגולה. במסגרת זו פרס רשת של שליחים בקהילות ישראל בגולה ואף הקים את מלי"ץ - המכון לחינוך יהודי ציוני, בראשות אברהם אינפלד. עם סיום תפקידו בסוכנות היהודית בשנת 1977 נרשם לדוקטורט בחוגים ליחסים בינלאומיים ולהיסטוריה באוניברסיטה העברית. בשנת 1978 החל מרדכי בר-און בפעילות ציבורית בתנועת "שלום עכשיו" והיה חבר בהנהלה של המועצה לשלום וביטחון, שעסקה בפרסומים ובדיאלוג בין אינטלקטואלים יהודים וערבים. בשנת 1983 נפגש יחד עם קבוצת פעילי שלום עם סגנו של יאסר ערפאת, אבו איאד. בשנת 1984 יצא עם מוחמד מלחם, ראש עיריית חלחול שגורש מישראל, למסע הרצאות משותף בפני קהילות יהודיות, ערביות ונוצריות בארצות הברית עם מסר של חלוקת הארץ - שתי מדינות לשני עמים. בשנת 1984 נבחר מטעם מפלגת "רצ" לכנסת האחת עשרה, ממנה התפטר כעבור שנתיים. במהלך כהונתו היה חבר ועדת הכספים. לאחר הכנסת שב ללימודי הדוקטורט, אותו הגיש בשנת תשמ"ט בכותרת: "מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל בשנים 1955 - 1957". בשנים 1989--2013 שימש בר-און, בין השאר, עמית מחקר במכון בן-גוריון בשדה בוקר וביד יצחק בן-צבי והיה יו"ר הוועדה של העמותה ע"ש ישראל גלילי לחקר כח המגן העברי בארץ ישראל. מורל'ה בר-און כתב, ערך ופרסם מחקרים וספרים רבים על תולדות מדינת ישראל. בין ספריו, ביוגרפיה של משה דיין (בהוצאת עם עובד וספריית ספיר 2014) וספר אוטוביוגרפי: "מורלה בר-און - בן המאה שעברה" (בהוצאת כרמל 2011). מורל'ה נישא לאראלה לבית זייצוב, מורה ומזכירת ארגון יוניצ"ף בישראל. לזוג שלוש בנות ונכדים. באוסף שלפנינו, שנמסר בידי בר-און לארכיון התמונות ביד בן-צבי, תמונות רבות מימי מבצע קדש (מלחמת סיני) ב-1956 וההכנות החשאיות לקראתו, תמונות מפעולות תגמול צה"ליות, תמונות נדירות של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושר הביטחון משה דיין מסייעים בביצור מושב בנגב, תמונות מימי פעילותו של בר-און בסוכנות היהודית ובשדה הפוליטי (כולל מפגשים עם פלסטינים) ועוד. קראו עוד