זליג פרידמן נולד בשנת 1907 בעיירה פלוטניצה שברוסיה (לימים פולין), להוריו אליעזר פרידמן וחנה לבית לופטין. בנעוריו היה חבר בהכשרה של תנועת "החלוץ" בקלוסובה. בשנת 1927 עבד בקלוסובה כסתת אבן במחצבה ולמד עברית. בשנת 1929 קיבל אשרת כניסה (סרטיפיקט) לארץ-ישראל ועלה לבדו. הוא נמנה עם מקימי קיבוץ רמת רחל. בקיבוץ עבד כסתת אבן והקים את בית המגורים הראשון, שלימים שימש גם כבית ילדים (המבנה עומד על תילו גם היום). זליג נשא לאישה את חנה לבית לובושס, ילידת 1909 מהעיירה דמידובקה. לזוג נולדו ארבעה ילדים: אליעזר, אל תוגה (נישאה לגבריאל פישר), שלומית ומיכאל. באחד הימים שלח זליג לאימו חנה תמונה מהקורות אותו בארץ (תמונהYBZ.0611.006 באוסף זה) שבה נראה זליג בבגדים קצרים ולרגליו "תחבושת". אימו שנסערה ממצבו מיהרה לשלוח אליו חבילה ובה פרווה לחימום וזוג מגפיים. זליג נאלץ להעביר את ה"משלוח" למחסן הבגדים המשותף, שכן בקיבוץ אז לא היו די נעליים טובות לכולם. רעייתו חנה הייתה נסערת מדרישת החברים ודרשה מבעלה שבו ביום יעזבו את הקיבוץ. בני הזוג עזבו את הקיבוץ ולקחו עמם את מעט הרכוש שנשאר: מעט בגדים, פתיליה, שמיכה - והמגפיים. חבר של הזוג שפגש אותם בירושלים נתן להם חמש לירות, שסייעו בידם להתחיל את דרכם בעיר. זליג המשיך את עבודתו כסתת אבן והיה מראשוני היהודים שעבדו במקצוע זה בעיר. הוא היה שותף לבניית "בית המעלות" בירושלים, בבניית גג בית הספר אוולינה דה רוטשילד וכן בסיתות אבן בבית קרן קימת לישראל. זליג היה חבר בארגון "ההגנה" וסייע רבות בבניית סליקים (מחבוא לכלי נשק) במקומות שונים בארץ. בשנת 1941 הגשימו זליג וחנה פרידמן את חלומם להיות חקלאים ועברו להתגורר עם ילדיהם בכפר אז"ר שם חיו עד יום מותם. חנה נפטרה בשנת 1993 ושנה אחריה, 1994, נפטר גם זליג. הם קבורים בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
