יהדות מרוקו הגדולה הייתה אחת מהקהילות החשובות של יהדות ארצות האסלאם. יהודים רבים התיישבו בה החל מהמאה השנייה. מרביתם של היהודים הגיעו לאחר גירוש ספרד (1492). עם הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת ((1912 נהנו יהודים רבים מביטחון וממעמד חברתי וכלכלי משופר. לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז יצירה תרבותי פורה. ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה היה ניכרת במסורות המוזיקה, הלשונות, פסיקה הלכתית ואמנות. הקהילה היהודית של המאה ה- 19 התאפיינה במורכבות של זהויות: יהודית-ערבית-אנדלוסית, יהודית ברברית, יהודית צרפתית ויהודית ספרדית. יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לאורך הדורות לארץ-ישראל וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו לארץ. באוסף התמונות שמובא כאן תמונות של 'טיפוסים' שונים של גברים, נשים וילדים ממרוקו, רבני הקהילות השונות, בעלי מלאכה, תמונות מבית הספר 'אוצר התורה' (משנות החמישים של המאה שעברה בקזבלנקה) וכיוצ"ב. התמונות הגיעו לארכיון הצילומים של יד יצחק בן-צבי על ידי אברהם הטל.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית