אוסף רות אושפיז לבית חמדי לוי

רות אושפיז לבית חמדי לוי נולדה בירושלים בשנת 1940 בסמוך לחג השבועות, ומכאן שמה, בשכונת "נחלת אחים" שבירושלים. אביה, אליהו חמדי לוי מירושלים ואמה הדסה לבית קרוואני (1914) ילידת בן שמן, הכירו באחד מתחרויות הספורט שהתנהלו במסגרת אגודת 'הפועל' במושבה רחובות. לאחר שנישאו עברו להתגורר בירושלים. תחילה גרו בשכונת בית ישראל ולאחר מכן עברו לרחוב שבזי שבשכונת נחלת אחים. אליהו חמדי לוי בן פנינה (לולווה) ושלמה, נולד ביולי 1914 בעיר חיפה. כשהיה ילד משפחתו שבה להתגורר בירושלים והוא למד בבית הספר היסודי 'תחכמוני'. לאחר מכן יצא לעבודה כדי לסייע למשפחה בפרנסת הבית. תחילה היה מתלמד בריצוף ובחשמלאות וכשלא הייתה עבודה נהג לרדת לשפלה ועבד אצל חקלאים בפרדסי המושבות רחובות וראשון-לציון. לאליהו היו עוד שלושה אחים: אברהם יצחק ויעקב ואחות אחת-כרמלה (לימים דנוך). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נענה אליהו לקריאת המוסדות הלאומיים והתנדב לשרת בצבא הבריטי. הוא הצטרף ליחידת 'סולל בונה' של חייל ההנדסה ונשלח למצרים, שם שרת עד שפקדה אותו מחלת השחפת. תחילה אושפז בבית חולים במצרים ואחר כך הועבר לבית החולים הצרפתי, אוגוסטייה ויקטוריה, שעל הר הצופים בירושלים. ב24 במרץ 1944 נפטר ממחלה זו והוא בן 30 שנים. אליהו הובא למנוחת עולמים בחלקת התימנים בבית הקברות בהר הזיתים. הוריו של אליהו, פנינה (לולווה) לבית דנוך ושלמה חמדי לוי הכירו עוד בתימן ועלו לארץ-ישראל כילדים במסגרת העלייה "אעלה בתמר" (1882). איתם עלו גם אחיותיה נדרה ורומיה ואחיה ישראל. המשפחה התגוררה ב"כפר השילוח" (היא שכונת סילוואן) בעיר ירושלים. בגלל התנכלויות הערבים ליהודים פנינה ושלמה נאלצו לעזוב את ירושלים ועברו להתגורר בעיר חיפה, שם גם נולד בנם אליהו. בגלל קשיי פרנסה שבו לאחר זמן קצר לעיר ירושלים. שאר ילדי המשפחה: הבת כרמלה והבנים אברהם, יצחק ויעקב נולדו בירושלים. שלמה עבד למחייתו כשרת בבית הספר הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים ופנינה התפרנסה כ'כובסת'. הוריה של פנינה קבורים בבית הקברות היהודי בכפר השילוח. שושנה (שמעה) עפג'ין ושלמה קרוואני, הוריה של הדסה חמדי לוי לבית קרוואני, עלו ארצה מתימן יחד עם אחותה מרים לבית גלוסקא. שלמה היה צורף ועבד במפעל בכפר הצורפים בבן שמן, מה שנודע כ"מושבת בצלאל", מפעל לייצור כסף וזהב לשם עבר להתגורר עם בני משפחתו בשנת 1911. הדסה נאלצה לעבוד ולסייע בפרנסת הבית עוד בהיותה בת שמונה. היא נטשה את הלימודים ועבדה אצל משפחת חרל"פ, משפחת איכרים במושבה רחובות. הדסה הייתה חולבת פרות, מאכילה את התרנגולות בלול וניהלה גם את משק הבית של משפחת האיכרים. לעבודה זו הצטרפה בהמשך גם אחותה אסתר. אביהן נפטר ואמם שמעה (לבית עפג'ין) האלמנה נישאה שנית ליצחק בוני ומנשואים אלה נולדו שני בנים: רחמים ויעקב. בתקופת מחלתו של אליהו חמדי לוי ואישפוזו במצרים ולאחר מכן בירושלים, נאלצו הדסה רעייתו ובתם רותי לעבור להתגורר בבית הספר החקלאי 'כדורי' בגליל התחתון שם עבדה הדסה במטבח, עד למותו של בעלה. לאחר מותו של אליהו שבה וחזרה לירושלים וקיבלה עבודה במעבדות בית הספר לרפואה, במחלקה לפיזיולוגיה. תחילה עבדה בהר הצופים, לאחר מלחמת השחרור עברה למעבדות ב'גן דניאל' (מרכז העיר ירושלים) ולאחר מכן לעין כרם. הדסה עבדה כשלושים שנה במעבדות והייתה אחראית לניקיון הכלים שבמעבדה עד לפרישתה לפנסיה. רותי חמדי לוי (לימים אושפיז) נולדה בירושלים (1940) . התחנכה בילדותה בגן דתי ברחוב אבן גבירול שבשכונת רחביה (כיום שוכן במקום בית כנסת). בגיל שש הלכה ללמוד בבית הספר היסודי 'בית חינוך לילדי עובדים' וסיימה שם שמונה כיתות לימוד. לאחר מכן למדה בבית הספר 'בית חינוך' שבשכונת קטמון הישנה. בגיל 16 פרשה מלימודיה ויצאה לעבוד כעוזרת לגננת כדי לסייע לפרנסת המשפחה. היא השלימה את לימודיה בבית ספר ללימודי ערב לנערים/ות עובדים. בגיל 18 יצאה ללמוד בסמינר לגננות בבית הכרם ובסיום לימודיה התגייסה לשירות הצבאי. רות שרתה בבה"ד 12 במשך שנתיים והייתה בתפקיד של מכ"ית (מפקדת כיתת טירוניות) ולימים כסמלת הייתה גם מ"מ (מפקדת מחלקה). במסגרת הצבא עשתה קורס מדריכי טופוגרפיה ולמדה להכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה. היא סיירה עם נשק ומכשיר קשר על הגב. בסיום הצבא עבדה כגננת בעיירת הפיתוח אופקים שם גם הכירה את משה אושפיז לימים בעלה. רות נישאה באפריל 1963 ועבדה כגננת בין השנים 1962-3. בשנים 1963 -1968 עבדה במעברת בת-ים. בתום עבודה זו עבדה כגננת במושב בניה (סמוך לאשדוד). לאחר מכן עברה להתגורר בשכונת קריית שרת שבחולון. בשנת 1977 משה ורותי עברו להתגורר בירושלים. במהלך השנים נולדו לזוג שלושה ילדים: אלי (1965), אפרת (1967) ואיתמר (1974). לזוג שתי נכדות (גיל ונועה). קראו עוד