אוסף ד"ר ברנרד וינשטין

ד"ר ברנרד מרקס וינשטין (Bernard Marx Weinstein) נולד בנשוויל, טנסי, ארה"ב, ב-27 בספטמבר 1906, להוריו ג'וסף וינשטין וגרטרוד לבית ברקר. ברנרד למד בקולג' פיבודי (Peabody College) ואת לימודי הרפואה השלים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ונדרבילט ב-1932. את ההתמחות בכירורגיה עשה בבית החולים של אוניברסיטת ונדרבילט. עם סיום ההתמחות ב-1936 החל לעבוד באופן פרטי בנשוויל, אך נשאר חבר בצוות הרפואי וכפרופסור חבר במחלקה לכירורגיה קלינית בבית החולים של אוניברסיטת ונדרבילט, עד מותו ב-27 באוגוסט, 1967. בשנת 1931 ברנרד נשא לאישה את אידה ג'ול לבית ארנברג (Ida Jewell Ehrenberg) (נולדה ב1907 13.2) אידה סיימה לימודי אמנות באוניברסיטת שיקגו, אך לא עסקה בכך, והיתה עקרת בית. לברנרד ואידה נולדו 3 ילדים: שני בנים, ברנרד (1936) וגילברט (נולד ב-1944 ועלה לארץ ב-1972), ובת, אלן (1940). אידה ג'ול נפטרה ב-15.10.2004. בנוסף לעיסוקיו המקצועיים, היה ד"ר וינשטיין מעורב ביוזמות פילנטרופיות עבור התזמורת הסימפונית של נשוויל, וכן עבור תזמורת המנדולינות של אוניברסיטת וונדרבילט. כמו כן, שימש כנשיא בית הכנסת הרפורמי, "אוהבי שלום" Ohavei Shalom בנשויל, ובו בזמן היה גם חבר בקהילה "שארית ישראל" הקונסרבטיבית. ברנרד היה ציוני, והיה מעורה בפוליטיקה המקומית. בשנת 1964, ערכו ד"ר וינשטין ואשתו, אידה, טיול ברחבי מדינת ישראל, יחד עם זוג חבריהם מנשוויל, סידני קון (Sydney Cohn) ורעייתו, דורותי, (פרטים נוספים על עיסוקו של סידני קון ניתן למצוא בהמשך). שלום אפרמן היה הנהג והמדריך שלהם במהלך הטיול שנמשך כ-10 ימים. הטיול כלל ביקור בערים המרכזיות: תל-אביב-יפו, חיפה וירושלים; ערים משניות: נצרת, טבריה, צפת ועכו; אתרים ארכיאולוגיים: קיסריה, בית שערים, כפר נחום ואשקלון; עיירת פיתוח - נצרת עילית; אם הקבוצות והקיבוצים - דגניה א', כפר סילבר ומעבר הגבול עם מצרים ברצועת עזה. הטיול הונצח בשקופיות צבע על ידי ד"ר וינשטין, שמבחר מהן מוצג באלבום המצורף. ביטוי להתלהבותו של הצלם ניכר בייצוג הבולט מבחינה כמותית של תנופת הבנייה, והחידושים האדריכליים במבני הציבור הרבים אותם פגש ברחבי הארץ. בין הבניינים שהונצחו היו כאלה שבנייתם הסתיימה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים: משכן תיאטרון הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רוביינשטיין, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בית החולים איכילוב ובית אל על בתל-אביב; האודיטוריום ע"ש צ'רצ'יל בקריית הטכניון בחיפה; בניין השופרסל, קריית הממשלה ובנייני האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף, הונצחו בנייני ציבור, שאמנם היו בבנייה במהלך הטיול, אך בשנים שלאחר מכן הפכו למבנים איקוניים: מגדל שלום מאיר בתל-אביב וכן מוזיאון ישראל והיכל הספר בירושלים. סידני קון ואביו ג'סל (Jessel) ייסדו ב-1929 מפעל ליצור נעליים בשיקגו, ארה"ב. לאחר מכן עברו לקלרקסוויל, טנסי, שם פתחו מפעל גדול לייצור נעלי ילדים. אולם, לאחר שלמדו את תהליך הייצור של מגפי בוקרים, שעד אז נתפרו בעבודת יד ונמכרו במחיר גבוה מאד, הם המירו את ייצור נעלי הילדים בייצור מגפי בוקרים. הייצור המתועש של מגפי הבוקרים הוזיל מאד את מחירם והניב רווחה כלכלית נכרת לבעלי המפעל. קראו עוד