אוסף תצלומי אוויר של הלל בירגר

הלל בירגר היה מהנדס אזרחי שהתמחה כטופוגרף בשנות השלושים, ומונה כמדריך ראשי לטופוגרפיה בארגון 'ההגנה'. במהלך המרד הערבי, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, הדריך קורסים של חברי הפו"ש (פלוגות השדה) והחי"ש (חיל השדה) בטופוגרפיה וסיירות. הוא היה ממקימי התשתית המודיעינית, תיאורטית ומעשית, לאיסוף מידע מהשטח על הכפרים הערביים. בשנת 1940, בתפקיד ראש מחלקת המפות של לשכת התכנון בהגנה, היה בין מחברי 'כרטיס הישוב' לתיעוד הכפרים הערביים שהודפס בחוברת 'סיורים ומסעות' בהוצאת לשכת ההדרכה של ההגנה. הצילומים באוסף זה היו חלק מתיקי המודיעין הצבאי שהופקו על ידי ההגנה כהכנה אופרטיבית לעימות עם הערבים והבריטים. במהלך שנות הארבעים והחמישים, פרסם הלל בירגר מספר מהדורות של ספרי הדרכה בטופוגרפיה של ארץ ישראל. בשנת 1947, זמן קצר לפני תחילת מלחמת השחרור, הוא עמד בראש צוות סיירים שמיפו את שביל הסיורים הראשון שסומן בארץ ישראל לראש צוקים (ראש פשחה). תמונות מפעילות אזרחית זו מופיעות בסוף הקובץ. בראשית שנות הארבעים, עוד במהלך מלחמת העולם השנייה, בעקבות לקחים שנלמדו מתקופת המרד הערבי על פעילותם העוינת של הכפריים הערבים, החל המודיעין הצבאי של ההגנה באיסוף מידע שיטתי על הכפרים באמצעות סיירים שהוכשרו לכך. המידע שנצבר היה רחב ובתחומים שונים: תולדות המקום, גיאוגרפיה וטופוגרפיה, דמוגרפיה, המבנה החברתי והמערך השבטי (חמולתי). נאגר מידע רב על מנהיגי הכפרים נטיותיהם הפוליטיות ומאבקי ההנהגה. היה אף מידע מי מהם משתף פעולה עם הבריטים או ההגנה. נמנו מוסדות הציבור בכפרים ונאסף מידע על כלכלת הכפרים ומקורות ההכנסה שלהם. מקום נכבד בדוחות ניתן לפעילות של הכפרים במהלך המרד הערבי. הסיירים הפיקו דוחות סיכום של המידע שנצבר על כל כפר וכפר על פי מתכונת קבועה. חלק מדוחות אלו שמורים כיום בארכיון ההגנה. בשנת 1944, הוחלט במודיעין ההגנה לתרגם את המידע שנצבר בסקירות לתיקים מבצעיים. על פי הניסיון מתקופת המרד הערבי הניחו שכפרים ערביים עלולים לנקוט בפעילות עוינת בניסיון לנתק את הדרכים לערים ולישובים היהודיים. לפיכך, תיקים רבים הוקדשו לכפרים, ומכאן כונה כל מאגר האיסוף המודיעיני 'תיקי הכפרים'. אולם, לצד 'תיקי הכפריים' יוחדו תיקים לאתרים רבים נוספים (שיימנו להלן) בעלי חשיבות צבאית או אזרחית. לתיקים שהותאמו במיוחד לייעודם צורפו עזרים שונים כמפות בקנה מידה גדול ותצלומי אויר. ביצוע הצילומים הוטל על חברת 'אוירון' שהייתה בבעלות ההסתדרות והסוכנות. החברה הוכרה על ידי הבריטים כחברה אזרחית להטסת נוסעים, אולם במקביל ובחשאי עבדה עם ההגנה. בשלב מאוחר יותר, לאחר הקמת מחלקת האוויר של הפלמ"ח הוטלה משימת הצילום על טייסיה. הצילומים בוצעו במצלמת 'לייקה' אישית ניידת. חלק מן התמונות פותחו על נייר צילום בריטי ולא ברור מקורן. למרות האמצעים המינימליסטיים איכותם של מרבית התצלומים גבוהה, ומצביעה על מקצועיות המצלמים. ככל שנקף הזמן ועלה המתח המקומי, ובעיקר משנת 1947, כשהיה ברור שהבריטים נסוגים והחלו פעולות האיבה בין הערבים ליהודים, התרבו היעדים לאיסוף מידע ולצילום. רוב התמונות המוצגות באוסף זה צולמו בין השנים 1947- 1948, בתקופת מלחמת האזרחים (מלחמת הכנופיות) שלאחר החלטת החלוקה, ומספר חודשים לאחר הכרזת המדינה. בנוסף לתצלומי הכפרים הקרובים למרכזים היהודיים הגדולים בשפלה והרי ירושלים שאיימו, ואף הצליחו זמנית, לחסום את הדרכים הראשיות, צולמו גם ערים ערביות מרכזיות כרמלה, יפו ונצרת. הדגש היה על דרכי גישה לערים אלו ולהתבצרותן. כמו כן צולמו סדרות רציפות של תמונות שכיסו עורקי תחבורה חיוניים: כבישים, מסילות רכבת וגשרים. כביש תל אביב ירושלים היה מוקד לצילומים רבים. גיחות צילום אחדות נועדו לעקוב אחר קו העימות על גבול יפו חולון באזור 'תל גיבורים'. חיפה, שבתחומיה היו אז, כמו היום, מפעלי תשתית אזרחית חיוניים, ומתחמים צבאיים חשובים של הצבא הבריטי - הייתה יעד למספר גיחות צילום. מתקני הצבא הבריטי מעזה ועד שדה התעופה בצת שלמרגלות ראש הנקרה צולמו ותועדו. באזור השרון סומנו על צילומי אויר מקומות פוטנציאליים למנחת מטוסים, לבסוף נבחר שדה התעופה בכפר שמריהו. לקראת הפלישה של מדינות ערב לארץ צולמו משלטים וישובים ישראליים מבוצרים בעיקר בחזית המצרית, כנראה כחלק מבדיקת מוכנות למלחמה. הקובץ שהופקד על ידי הלל בירגר בארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי ביד יצחק בן-צבי כולל קרוב לשבע מאות תמונות. תמונות נוספות מהאוסף הופצו למוסדות ציבור שונים ביניהם האוניברסיטה העברית וארכיון ההגנה. יתכן שצילומים רבים הושמדו עם עותקים של תיקי הכפרים. קבוצת תמונות בסוף האוסף מנציחה את סימון שביל הסיורים הראשון בארץ ישראל לראש צוקים. כאן לראשונה, נחשף חלק נכבד מאוסף תצלומי האוויר של ההגנה בפני הציבור הרחב. בכותרות התמונות ובתיאור שמתחתן מובא מידע רב כמעט על כל תמונה. קראו עוד