אוסף גרטה ליבוביץ לבית וינטר

גרטה וינטר הצטרפה לטיול מאורגן בן ארבעה שבועות בארץ ישראל בסתיו 1928, עם קבוצה מ'צעירי המזרחי' ומתנועת 'בלאו וייס'. בטיול השתתפו כ-40 משתתפים צעירים ושלושה זוגות נשואים. עם המשתתפים נמנו בת שבע וינטר, אמה של גרטה, וישעיהו ליבוביץ, שנהג להוציא ספר תנ"ך ולקרוא ממנו את הפסוקים הרלוונטיים באתרים השונים - ולימים היה לבעלה. על פי עדותה של משתתפת אחרת בטיול (ראה אלבום אדית ופרנץ שטיינהרדט) הקבוצה יצאה להפלגה באנייה 'קומיסר ראמל' מנמל מרסיי. מכיוון שהמסע באנייה לא כלל שירותי הסעדה ראויים, נאלצו הנוסעים להצטייד בקופסאות שימורים להפלגה שנמשכה חמישה ימים. הנוסעים הועברו לחוף בנמל יפו באמצעות סירות משוטים ושם חיכו להם ארבעה אוטובוסים. הללו הסיעו אותם לירושלים עם חניות ביניים וביקורים בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל' ובכפר הנוער 'בן שמן'. בנוסף, ביקרו בקריית ענבים ובמוצא. בירושלים חולקו המטיילים בין מקומות לינה שונים. נערכה להם קבלת פנים עם הנרייטה סאלד, והסיור בעיר כלל את העיר העתיקה ואת הר הצופים. מירושלים נסעה הקבוצה בדרכי עפר דרך מדבר יהודה ליריחו ולים המלח. על חוף הים נתקלו במספר בקתות דלות, בהן מכרו להם ערבים מים מתוקים בדליים לצורכי הרחצה לאחר הטבילה בים המלח. בתום הביקור בים המלח חזרה הקבוצה לירושלים והמשיכה את דרכה צפונה דרך ג'נין לעפולה. בעמק יזרעאל ביקרו בקיבוץ עין חרוד (ששכן ב מורדות הגלבוע, סמוך למעיין חרוד) ובמעיין חרוד. לאחר מכן ביקרו בבית-אלפא ובנהריים וחזו בעבודות ההכנה למפעל החשמל של רוטנברג. תחנתם הבאה הייתה בטבריה, בה שרר חמסין. הם לנו במלון 'טבריה', שהוקם ב-1896 בידי השוויצרי-גרמני ריכרד גרוסמן. מטבריה נסעו לגליל העליון וביקרו במחניים, בכפר גלעדי ובצפת, וממנה לעכו. אחרי הביקור בעכו עשו דרכם לחיפה על שפת הים, בהיעדר כביש סלול. בחיפה הוזמנו כל חברי הקבוצה ע"י ארתור בירם, מנהל ביה"ס הריאלי. מחיפה נסעו דרומה ברכבת עד לתחנת ראש העין וממנה הלכו ברגל לפתח תקווה. בימים הבאים ביקרו בתל אביב, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות. עם שובם לגרמניה אספה גרטה קרוב ל-120 תצלומים למזכרת מהטיול, שעל פי השוני באיכותם וסוגי הנייר עליו הודפסו, ניתן להניח שמקורם בצלמים שונים שלקחו חלק בטיול. חלק מהתצלומים סודר באלבום עם כותרות קצרות בשפה הגרמנית, ואילו רובם נותר בתפזורת (רק מיעוט מאלה עם כיתוב בגבם). בידיעה שפורסמה ב'נתיבה. דו-שבועון לענייני הנוער העובד והלומד הדתי-לאומי בארץ ובגולה', ביטאון הברית העולמית להסתדרויות צעירי החלוץ והפועל המזרחי דווח, כי "בקבוצת התיירים מגרמניה שהגיעה לארץ (ישראל) ביום כ"א תשרי שנה זו, נמצאים הח"ח: ד"ר ליבוביץ... החברה ד"ר וינטר ואמה" (חשוון תרפ"ט, 1928). עם שובם לגרמניה, דיווח הביטאון בגיליונו מט"ו בכסלו תרפט (28.11.1928) כי "בברלין התקימה אספה באולם הקהלה העברית ובה מסרו רשמי נסיעה התירים חברי צעי"מ [צעירי מזרחי] שבקרו את א"י בימי החגים והוצג סרט בפנס אור של הפועל המזרחי". קורות חיים - גרטה ליבוביץ נולדה ב-27 באפריל 1907 בקמפן, גרמניה, לאמיל וזלמה (בת שבע) וינטר. בשנת 1928, בהיותה בת 21, הכירה בקלן את בעלה ישעיהו ליבוביץ. השניים היו חברים פעילים ובעלי השפעה רבה בתנועת "צעירי מזרחי" ואף נבחרו להנהלתה ב-1930. בהתוועדות של התנועה באותה שנה הרצה ישעיהו על "יהדות נאמנה לתורה ומחויבות סוציאלית", וגרטה הרצתה על "מחויבותנו למצוות ההלכה וביסוסה". בני הזוג שהו בקלן עד סוף שנת 1931 ולאחר מכן עברו להיידלברג, בה שקדה גרטה על עבודת הדוקטור שלה בהיסטוריה של המתמטיקה, בהדרכת קרל בופ באוניברסיטת היידלברג. עבודת הדוקטור שלה בנושא: 'אומדן נפחים בימי הביניים', הוגשה בשנת 1933. לאחר שהגסטאפו חיפש אחר ישעיהו בבית אמה של גרטה בבון, החליטו השניים לעבור לבזל בשוויץ, שם השלים ישעיהו את לימודי הרפואה באוניברסיטת בזל. בני הזוג עלו לארץ ישראל בשנת 1934. בארץ, לימדה גרטה פיזיקה וכימיה בסמינר למורות בירושלים, שימשה כמזכירה מדעית של האנציקלופדיה העברית בתקופה בה שימש בעלה עורך ראשי, וכן כתבה ערכים בתחומים מדעיים. בנוסף, עסקה בתרגום מהשפה הגרמנית. בני הזוג ליבוביץ התגוררו שנים ארוכות ברחוב אוסישקין 62 בגבול רחביה, סמוך לשכונת נחלת אחים בירושלים, ונולדו להם שישה ילדים. פרופסור ישעיהו ליבוביץ נפטר בשנת 1994 וגרטה נפטרה בשנת 2001. לעיון נוסף: דוד מלמד, 'האם מותר לצעירים ולצעירות לרקוד הורה בצוותא', 'הארץ', 26 באוגוסט 2019. קראו עוד