כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
יוסף (וז'וס) מאירי יוסף וז'וס (לימים שינה שמו למאירי, על שם אביו יחיאל מאיר) נולד בשנת 1914 לגולדה ויחיאל מאיר (1887) בעיר דובז'ין שבפולין. היה הבן האמצעי, אח לחיה (לימים לבנשטיין) וצבי. אביו יחיאל נאלץ לעזוב את פולין ואת בני המשפחה בשל מצוקה כלכלית ועבר להתגורר בלייפציג שבגרמניה בתקווה להטיב עם הפרנסה. יוסף, בן החמש, (1919), נשלח על ידי אמו לבדו ברכבת כדי לחבור אל אביו בלייפציג. האב, שנאלץ להעדר מביתו, הכניס את בנו יוסף לבית היתומים של הקהילה היהודית בעיר. האם גולדה, יחד עם ילדיה הנוספים חיה וצבי, הגיעו אף הם מאוחר יותר ללייפציג וחברו עם האב. בשנת 1927, כשמלאו ליוסף 13 שנים הוא התייתם מאמו. הנער יוסף החל ללמוד בבית ספר מקצועי את מלאכת הפרוונות והיה גם חניך בתנועת הנוער של הפועל המזרחי. לפני עלייתו לארץ ישראל נשלח למחנה הכשרה באחת מחוות ההכשרה שבפולין. בשנת 1933 בהיותו בן 19, עלה ארצה לבדו. הוא התגורר בשכונת בורוכוב בגבעתיים, בבית דודיו, מרדכי ומרים רוזין (מרדכי היה אחי אמו). בארץ קיבל את הכינוי - יוסק'ה. יוסק'ה הצטרף לתנועת 'הנוער העובד'. בשנות השלושים עבר להתגורר בשייח' אבריק וסייע לאלכסנדר זייד ולרעייתו ציפורה במשק. הוא טיפל בסוסים, עבד בשדה והיה מביא חביות מים מבאר גדעון (סמוך לכפר יהושע) בעזרת עגלה רתומה לסוסים מכיוון שבמשק בשייך אבריק לא היו מים זורמים. לימים הכיר יוסק'ה את יהודית לבית רייזמן בקיבוץ אלונים שעלה על הקרקע במסגרת יישובי 'חומה ומיגדל' והוא נישא לה בשנת 1938. נולדו להם שתי בנות: עטרה (ינואר 1941) ודורית (1947). אחותו של יוסק'ה חיה (לימים לבנשטיין) נישאה והקימה יחד עם בעלה אברהם את מושב הזורעים. נולדו להם שלושה ילדים: מאיר (לבנון), זהבה (לימים אזולאי) וטובה (לימים הוכמן). לאחיו הצעיר, צבי מאירי שנישא למרגלית נולדו שני ילדים: רוני ותמר (לימים דרזנר). צבי שהתגורר בגבעתיים התנדב לשרת בחיל החפרים ונפל בשבי הגרמני. יהודית מאירי לבית רייזמן יהודית ילידת 1917 נולדה בעיר בוונגרוב שבפולין לשרה ואהרון רייזמן, אחות ליעקב וסימה. משפחה מסורתית שבה הילדים קיבלו חינוך כללי עם השלמה של לימודי יהדות. האב החזיק בחנות לממכר יינות. ביתם שימש כתובת לשליחים מארץ ישראל שהגיעו לפולין במטרה לעשות נפשות לציונות. עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 אב המשפחה החליט לחסל את עסקיו בפולין. בראשית שנת 1934 כשיהודית בת 17, עלתה עם אביה אהרון לארץ ורק כעבור שנה עלתה גם אימה שרה ואחיה הצעירים יעקב וסימה. המשפחה השתקעה בתל אביב. יהודית למדה בכפר הנוער בן-שמן ואחיה סימה ויעקב השלימו את השכלתם בעיר. עם סיום לימודיה של יהודית בכפר הנוער של בן-שמן עברה יהודית עם חבריה להכשרה לעין-חרוד שבעמק יזרעאל במסגרת תנועת 'מחנות העולים', מדריכם הנערץ היה משה טבנקין. יהודית הייתה חברה ב'קבוצת הרועים', שנענו לקריאתו של אלכסנדר זייד לסייע לו בשמירת אדמות קרן קימת לישראל. בעת הירצחו של אלכסנדר זייד ב- 20 ביוני 1938, יהודית שמרה בעמדה שבקיבוץ. יוסק'ה היה חולה וקדח מחום. לימים יהודית הייתה ממייסדי אלונים, שם עבדה בעיקר במחסן הבגדים ושם גם הכירה את יוסף (וז'וס) המאירי לימים בן זוגה. לרגל נישואיהם אביו של יוסק'ה, יחיאל מאיר וז'וס, הגיע לביקור בארץ. המשפחה הפצירו בו להישאר אך הוא שב לגרמניה. עם שובו לגרמניה לפני 'ליל הבדולח', כנתין פולני, הוא נעצר ונשלח בחזרה לפולין. התקבל ממנו מכתב שבו הוא מספר על חוויות הביקור מהארץ אולם לאחר מכן נותק עמו הקשר ולא נודע מה עלה בגורלו. יוסק'ה ויהודית התגוררו באלונים. כשיהודית עמדה ללדת את ילדתם הבכורה, יוסק'ה רתם סוסה לעגלה והביאה לכביש המוביל לעפולה לבית היולדות, שם היא עלתה על אוטובוס, עמדה כל הדרך והגיעה בסופו של דבר לבית החולים. עטרה הייתה הילדה השישית שנולדה באלונים. באותן השנים חלה התרופפות חברתית באלונים וחברים רבים עזבו את הקיבוץ וביניהם גם יוסק'ה ויהודית. כשמלאו לבתם עטרה שנתיים הם עברו לגבעת חן ולאחר מכן עברו להתגורר בביתם של אהרון ושרה רייזמן ברחוב אחד העם בתל-אביב. יחד איתם בדירה חיו גם סימה ושמשון ברמן עם בתם תרצה. יהודית למדה בקורס תפירה בתל-אביב. באותו קורס נפגשה עם מנוחה רוזמן שהייתה חברת קיבוץ דליה. מנוחה המליצה למשפחה לנסות ולחיות בדליה ובשנת 1945 המשפחה עברה לדליה. יהודית עבדה בתפירה ויוסק'ה נהג במשאית. הוא נהג לנסוע בכל יום לעיר חיפה כדי ל הביא מצרכים לקיבוץ מהמשביר המרכזי. בדרכים היה מסוכן למדי. כעבור מספר שנים נרכשו על-ידי הקיבוץ שתי מניות באגד (אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית) ויוסק'ה וידידו הלמוט ארמן עבדו כנהגים בחברה. ביוני 1947 נולדה ליוסק'ה ויהודית בת נוספת דורית. כשהייתה בת שנה חלתה בשיתוק ילדים (מנגיף הפוליו) והיא הייתה בסכנת חיים. כשיצאה מבית החולים, היו יוסק'ה ויהודית ובני משפחה נוספים מגויסים לסייע לבתם. יהודית, יוסק'ה, עטרה ודורית המשיכו את חייהם בקיבוץ דליה, וראו הרבה טוב.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
