יעל מדיני לבית שרת (שרתוק) נולדה בתל אביב בספטמבר 1930, להוריה צפורה ומשה שרתוק (לימים שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל), אחות ליעקב (1927) ולחיים (1933). אביה משה שרת (1894-1965) נולד בעיר חרסון שבאוקראינה, להוריו פניה (לבית לב) ויעקב צ'רטוק (שרתוק), סופר ופובליציסט שהיה מחברי ביל"ו. בשנת 1906 עלו בני המשפחה לארץ ישראל. במשך שנתיים חכרו אחוזה בכפר הערבי עין סיניא שמצפון לרמאללה, ובשנת 1908 עברו ליפו. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית ב-1913, נסע משה ללמוד משפטים באיסטנבול. לאחר שנה נקטעו לימודיו בשל מלחמת העולם הראשונה, הוא התגייס לצבא העות'מאני ושירת כקצין עד תום המלחמה. לאחר השחרור מהצבא עבד עם יהושע חנקין בוועד הצירים, והצטרף עם אליהו גולומב ודב הוז (לימים היו לגיסיו) למפלגת "אחדות העבודה" עם ייסודה. ב-1921 נסע לאנגליה ללמוד כלכלה, ובמקביל הקדיש את מרצו לפעילות ציונית ולכתיבה עיתונאית. בשנת 1922 נישא בלונדון לחברתו צפורה מאירוב. ציפורה (1896-1973) נולדה בדווינסק שברוסיה, להוריה פרידה (לבית מאירוביץ) ויהודה מאירוב, איש "חובבי ציון". המשפחה עלתה ארצה והתגוררה בתל אביב וצפורה למדה בגימנסיה העברית, שם הכירה את משה - תחילה כתלמיד ובהמשך כמורה. בשנת 1919 הצטרפה לקבוצת כנרת ועסקה בעבודות חקלאיות וקבלניות. ב-1922 נסעה לבריטניה ללמוד חקלאות, ושם נישאה למשה. בשנת 1925 חזרו בני הזוג ארצה. צפורה עבדה בחוות חלוצות בראשון לציון. משה היה מיודד עם ברל כצנלסון, שהציע לו להיות אחראי על המדור האנגלי והערבי במערכת "דבר". משה הצטרף למפלגת מפא"י עם הקמתה ב-1930, ובאותה שנה נולדה הבת יעל. ב-1931, בעקבות הקמת מטה הסוכנות היהודית בירושלים, ביקש חיים ארלוזורוב ממשה שרתוק שיבוא לירושלים לעבוד איתו בסוכנות היהודית. המשפחה עברה לירושלים. בתחילה התגוררו בשכונת בית הכרם, ושנתיים לאחר מכן עברו לשכונת רחביה. בתחילה גרו ברחוב רשב"א, ובהמשך התגוררו בפינת הרחובות אלפסי ורד"ק, בדירה שהורכבה משתי דירות שחוברו יחד. עד כיתה ד' למדה יעל בגימנסיה העברית. נפשה נקשרה בלימודי התנ"ך ונמשכה לקריאת ספרים. לאחר ארבע שנות לימוד התעקשה בפני הוריה לעבור ללמוד בבית הכרם. רוח בית הספר עודדה לחיי חברה, חינוך ופתיחות, ואף התקיימה בו מועצת תלמידים. לצד הלימודים השתתפה יעל בפעילויות תנועת הנוער "המחנות העולים". בשנת 1947 נסעה המשפחה לניו יורק עם האב משה שייצג את יהודי ארץ-ישראל מטעם הסוכנות היהודית באו"ם, לקראת ההחלטה על "תכנית החלוקה". בתקופה זו למדה יעל בימים בבית הספר למוזיקה ובערבים למדה אנגלית, היסטוריה וצרפתית. לצד זאת הדריכה בקורס של תנועת "הבונים", שם הכירה את גדעון מדיני (מדינסקי) שלימים היה לבעלה. לקראת ההכרזה על הקמת המדינה שבה ארצה עם אביה. עם הקמת המדינה התגייסה יעל לפלמ"ח, שלוחמיו היו לחיילי צה"ל. במסגרת הנח"ל שירתה במטבח הלוחמים בדרום, והצטרפה לקיבוץ צרעה. בתקופה זו הגיע גדעון לישראל למשך שנתיים, ולאחר מכן שב לניו יורק ללמוד פסיכולוגיה. יעל נסעה בעקבותיו ולמדה פסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ניו-יורק וספרות אנגלית ב"האנטר קולג'", שם גילתה את כישרון הכתיבה שלה. גדעון ויעל נישאו בטקס צנוע ביוני 1951 בקליבלנד. בשנת 1957 שבו ארצה עם בנם יותם. המשפחה קבעה את ביתה ברמת גן, ובארץ נולדו לזוג שתי בנות: תמר ומרים. גדעון היה מעמודי התווך של הטיפול הפסיכולוגי בעיר, וממייסדי המגמה הקלינית באוניברסיטת תל אביב. יעל עסקה בכתיבה למבוגרים, לילדים ולנוער. סיפוריה התפרסמו ב"עיתון 77" וב"דבר", ותסכיתים פרי עטה שודרו ב"קול ישראל". ספרה "הילד שלא הכרתי" זכה בפרס יד ושם ובפרס זאב. בין ספריה: קווים וקשתות (סימן קריאה, 1977), אלפסי פינת רד"ק (ספריית פועלים, 1990), גן עדן על הגבול (כרמל, 2005). באוסף התמונות שלפנינו הצצה לתמונות אישיות ומשפחתיות של משה שרת ורעייתו ציפורה לבית מאירוב ושלושת ילדיהם: יעקב, חיים ויעל (לימים מדיני).
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
