אוסף יהודי עירק (בבל)

מרכז יהודי גדול של קהילה יהודית באזור מסופוטמיה שראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס לאחר חורבן　בית המקדש הראשון על ידי בבל הקדומה וכונתה 'גלות בבל'. בשנת　539 לפנה"ס, הורשו יהודי בבל תחת האימפריה הפרסית לחזור לארץ ישראל　(שיבת ציון, וזאת הודות להצהרת כורש. עם זאת העדיפו יהודים רבים להישאר בבבל מסיבות כלכליות, ורק חלק מועט　עלה　לארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן באו עליות נוספות מבבל לארץ ישראל, בראשותם של　זרובבל,　עזרא　ונחמיה, אולם רוב הקהילה היהודית נשארה בבבל. אחד הגורמים ליציבות של הקהילה היהודית בבבל, הייתה העובדה שהאזור נשלט מהמאה ה-3　ואילך על ידי　האימפריה הסאסאנית　הפרסית, שמנעה את ניסיונות הפלישה של　הביזנטים　והערבים, ונתנה אוטונומיה דתית ותרבותית ליהודים תחת שלטונה, ובכך יצרה מקום מבטחים עבור יהודי ארץ ישראל הנרדפים, ובעיקר לאחר שהשלטונות הביזנטים ציוו על סגירת הסנהדרין　בשנת　363, ורבים מיהודי ארץ ישראל נמלטו ממנה. במאה ה-7, סייעו היהודים בידי הכובשים הערבים וזכו בשל כך ליחס הוגן ולאישור זכויותיהם. ישיבות סורא ופומבדיתא נפתחו מחדש, ראשיהן, הגאונים, משכו תלמידים מכל תפוצות ישראל, שכן התפשטות האסלאם הקלה על הקשרים בין היהודים, שהיו עתה תחת שלטון אחד.　 בשנים 1850–1950 חלו תמורות חברתיות מהותיות בקרב הקהילה היהודית בעיראק צד בצד תמורות במצב הפוליטי, הכלכלי והחינוכי באזור. תמורות אלה באו לידי ביטוי בשינויים במעמדות החברתיים, בתעסוקה, באורח החיים, ביחס אל הדת, במבנה המשפחתי ובמעמד האשה. התנאים המדיניים והסוציאליים, הבעיות הכלכליות, צורות הארגון ולבסוף אימוץ דרכי החינוך החדשות, חברו יחדיו והביאו לשינויים אלה. ההשכלה המודרנית בהיותה תולדה של התהליכים החברתיים והכלכליים באזור, לקחה חלק בהאצת התמורות השונות. כתוצאה מכך, עד תחילת שנות ה-50 מצבם הכלכלי-חברתי של יהודי עיראק היה הגבוה ביותר בחברה הכללית. באוסף התמונות שמובא כאן תמונות של דמויות בולטות בחיי הקהילה ורבניה, בתי כנסת, בתי מדרש לתלמוד תורה וזרקור על חיי הקהילה היהודית בבגדאד. התמונות מאוסף ששון הגיעו לארכיון הצילומים של יד יצחק בן-צבי על ידי אברהם הטל. קראו עוד