כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
משפחת ארמוזה הגיעה לארץ כחמישים שנה לפני גירוש ספרד, מכפר שכנראה שמו היה אירמוזה, שבקטלוניה, צפון ספרד. לפי הידוע במשפחה, שלושה אחים מבני המשפחה יצאו מספרד לנדודים: האחד הגיע לירושלים, והוא אבי משפחה ארמוזה שחיה בעיקר בעיר בעתיקה (חלק גם בחברון). (לא ידוע שם ראשון הבאים לארץ הקודש, אך יתכן שהיה זה אליהו, אברהם או יצחק – מבין השמות הנפוצים ביותר במשפחה מדורי דורות. גם השמות מורנו ויעקב נפוצים בה), הבן השני היגר לחאלב שבסוריה וצאצאיו עלו מאוחר יותר לארץ הקודש לפני כמאתיים ושבעים שנה לערך. האח השלישי היגר להולנד. רוב צאצאיו נכחדו בשואה, וחלק מאלה ששרדו עלו לבסוף לארץ ישראל. פלג זה שינה שמו, בחלקו, ליפה/יופה. מבין בני המשפחה שעלו ארצה, רבים מאבות המשפחה שימשו כמוכתרים בירושלים בימי התורכים. בני משפחת ארמוזה עסקו בעיקר בשחיטה, במכירה ובהובלת בשר טרי. זאת על פי קושאן לבלעדיות מטעם הממשל התורכי דאז. בית המטבחיים הגדול ביותר בירושלים היה בחזקת בני המשפחה. יש לציין שאסור היה ללא מוסלמים לגדל בקר וצאן, ולכן המשפחה קנתה את הבהמות מסוחרים ומגדלים ערבים, ושחטה ומכרה את הבשר. הדבר היה נכון גם לחלב ומוצריו שהיה חובה לקנות מהערבי ולייצר גבינות כמו כן היו בני המשפחה עסקנים בכירים בוועד העידה הספרדית, אשר היווה את "הממשלה" של הישוב הישן בעיר העתיקה ומחוצה לה.. דמויות בולטות מהמשפחה: אליהו אירמוזה (1864-1944) בן אברהם, היה נשוי לסלחה שרים (בת משפחה שעלתה כנראה מחאלב). הוא הקים מחלבה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מתחת לבית הכנסת החורבה. במחלבה, שהוקמה עקב צרכי שמירת כשרות של יהודי העיר, ייצרו גם גבינות ויוגורט. אליהו אירמוזה המשיך לעבוד במחלבה עד לימי זקנתו. באותו זמן כבר חי מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת ימין משה. אליהו היה איש חברת קדישא, היה גבאי בית כנסת אליהו הנביא בעיר העתיקה, אסף תרומות לגמילות חסדים. היה המוכתר של שכונת ימין משה. אחיו היו יצחק ויעקב. בני משפחת ארמוזה (אירמוזה) היו מעורבים בקהילתם ועזרו לאנשי קהילה נצרכים. דוגמא אחת היא קיום יום "מירנדה" פעם בשנה, בשיתוף עם הרבנים ראשיים בזמנם, הרב מאיר יעקב והרב מאיר עוזיאל. משפחות היו מבשלות קדרות אורז, שעועית ובשר שתרמו נשות השכונה ומזמינים את העניים לאכול בחינם. יצחק ארמוזה, בן אברהם (נפטר בשנת 1955), התחתן עם פלור מימראן, שמקור משפחתה כנראה מהמגרב. יצחק עבד כקצב, כקונדיטור, וכבעל מסעדה בעיר העתיקה, וגם בשוק מחנה יהודה, והיה פעיל ומנהיג עוד בצעירותו. הוא היה מוכתר של שכונת אוהל משה, מזכרת משה, אבן ישראל ועוד. בשנת 1882-1883 יזם עם שליחי משה מונטיפיורי את בניית ואכלוס שכונת משכנות ישראל ב' הכושלת במשפחות ספרדיות מהעיר העתיקה. כך הצטרפו הן למשפחות האשכנזיות הבודדות שהיו בשכונה. השם שונה על פי ההסכם ממשכנות ישראל ב' למשכנות משה (עוד כשמשה מונטיפיורי היה בין החיים) ושם השכונה הוסב למזכרת משה אחרי מותו של משה מונטיפיורי. בשנת 1925 נכנס יצחק ארמוזה לבניין מגורים שהיה שייך למשפחת חשין, אך שימש בסתר כבית מרזח, זרק משם את האנשים בהתאם גם לתקנות השכונה המחמירות, האוסרות מסחר ופריצות, והפך אותו לבית כנסת לעדה הספרדית, בשם "חסד ורחמים" כשם אגודת הצדקה שנוסדה באותה שנה על ידי משפחות ספרדיות בעיר העתיקה. בית הכנסת נמצא ליד הכניסה לשכונת מזכרת משה מרחוב אגריפס. מטעם בית הכנסת והאגודה הוקמו גן ילדים ששמו "גן נהדר" בניהול משה ויצחק אלכסנדרוני, בתי תמחוי, קופת חולים "מזור" בה היו צוות רופאים ואחיות מתנדבים שטיפלו בעניים ללא תמורה וגם סיוע נרחב בסליקים שהיו קיימים בבורות המים של בית הכנסת לטובת האצ"ל והלח"י. לבני הזוג נולדו 13 ילדים ( 9 נפטרו בינקותם עקב מחלות ) 4 ילדים שרדו, רחל, אברהם, מורנו (1905-1988) ורוזה. בנם, דוד (יליד 1943) התחתן עם עדנה לבית עלאיוף ועבר לגור בקטמון. הבן מוני מורנו ארמוזה (יליד 1969) המשיך את מסורת המשפחה בעבודה עם הקהילה. הוא גר במזכרת משה, בה משמש כגבאי בית הכנסת "חסד ורחמים" שהוא רכושם הפרטי של המשפחה. מוני מורנו ארמוזה היה בין מקימי מנהלת "לב העיר" ששירת את 32 שכונות הנחלאות בירושלים. בשנת 1986 ושימש במשך שנים רבות בתפקיד יו"ר המנהל הקהילתי 'לב העיר'. בשנים אלה פיתח את שימור השכונות ומורשתם. כמו כן הוא מחוייב להמשך ולריענון תרבות ושפת הלאדינו ושיריה. זאת עשה בעיקר כששימש במשך 17 שנה כעוזרו האישי של הנשיא החמישי מר יצחק נבון, בעבודתו הרבה למען מורשת הלאדינו זכה מוני מורנו ארמוזה להוקרה והכרה מיוחדת מטעם חצר המלוכה מספרד, דבר שקידם רבות את נושא השבת הזכות לדרכון ספרדי לצאצאי הספרדים. הוא מבצע את מחויבותו גם באמצעות הדרכות, הרצאות, ערבי שירה והופעות. רוב בני המשפחה שמרו על השם המקורי, אירמוזה. יש בני משפחה שעברתו את שמם מהספרדית ל"יפה", "חן", ו"מקסים". אוסף התמונות הגיע לארכיון התמונות של יד יצחק בן צבי כחלק ממיזם משותף של מנהל קהילתי 'לב העיר' בירושלים שבמסגרתו הונצחו ותועדו משפחות שייסדו ובנו את השכונות באזור נחלאות. משפחת ארמוזה היא אחת מהמשפחות שהתגוררה במזכרת משה .
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
