אוסף שרה מלין לבית קיזלמן

ניסן קיזלמן בן חיים נולד ב 1905 בעיירה זנמנקה שבאוקראינה. ניסן היו ארבעה אחים ואחות אחת. בעקבות הפרעות בזנמנקה בהן נשרפו חנויות ונרצחו יהודים, עברה המשפחה להתגורר בעיר חרקוב והתפרנסו מעבודות מזדמנות שונות, כגון ייצור גפרורים, עבודה בדברי דפוס. ניסן עבד כשליח באוניברסיטה לרפואה בעיר. ולמד בבית ספר של רשת "תרבות" (רשת בתי ספר עבריים ציוניים). ניסן השתלב באגודת הספורט הציונית "מכבי" ובהמשך הצטרף לתנועת הנוער של "השומר הצעיר", שהחלה לפעול להכשרת נוער לעלייה לארץ-ישראל. בשנת 1926 התקיימה תערוכה חקלאית ברוסיה אליה הגיעו יהודה קופלביץ-אלמוג ודוד בן גוריון בכדי לעודד צעירים לעלות לארץ. בעקבות מפגש זה התארגנה קבוצה שאמורה הייתה להקים את קבוץ אפיקים שניסן קיזלמן נמנה עימה. הנסיעה לארץ-ישראל ארכה כשבועיים ימים. מנמל יפו נשלח ניסן לעבוד בבית גן ליד יבנאל שם עבד בסלילת כבישים ואריזת טבק. העבודה הייתה קשה, התנאים היו קשים ביותר חלק מהחברים חלו במלריה. עם זאת ניסן מספר ש "בלילות שבת התכנסו כולם לשיר ולרקוד עד עלות השחר". בין שאר העבודות שעשה היה איסוף אבני בזלת וריכוזן בערמות על מנת לנפצם לידי חצץ לבניית הכבישים. בהיעדר עבודה מספקת לכל חברי הקבוצה התפצלה הקבוצה לעבודה במקומות שונים ברחבי הארץ. ניסן קיזלמן יחד עם חלק מחברי הקבוצה עבר לעבוד בעפולה (1929) בחפירת תעלות ניקוז וביוב ובניית אולם קולנוע, שם רכש את מיומנות הבנייה. בעפולה נוסדה, על ידי החברים, אגודת הספורט "הפועל" וכן הוקם חוג דרמטי שריכז את רוב ציבור הפועלים בעפולה. בהמשך נשלחו חלק מהחברים ובהם ניסן, לעבוד בבת גלים בחיפה העבודה הייתה קשה סחיבת לוחות עצים מהאוניות למחסנים בייעור הכרמל, וסלילת כביש בשכונת הרברט סמואל. פיצול חברי הקבוץ לעבודה במקומות שונים השפיע על החיים החברתיים, זאת יחד עם אבטלה, הפסקת אשראי בבנקים וסיוע דל מהסוכנות הביאו לעזיבות של חברים. לכך הוחלט לרכז את רוב החברים בקבוצת כנרת. ניסן קיזלמן וחבריו עברו לעבוד בהקמת תחנת הכוח החשמלית של רוטנברג בנהריים, במשקי הסביבה, ובחוות יק"א בביתניה. ניסן היה ממקימי קבוץ אפיקים אולם בשל כך שרוב חברי אפיקים הצטרפו למפא"י, ניסן וכמה מחבריו שנשארו נאמנים לפועלי ציון שמאל עזבו את אפיקים ועברו להתגורר בכפר גלעדי (1929-1931). כפר גלעדי הוקם על ידי אנשי השומר שם עבד ניסן בגן הירק, ברפת ביציאה עם הפרות למרעה, בכרם הענבים, הובלת עגלות עמוסות תבואה ועוד. אולם כעבור שנתיים בשל בעקבות מחלוקות פוליטיות קשות וסכסוכים עזב ניסן את כפר גלעדי ועבר להתגורר בתל אביב בדירת חדר עם אחיו דוד. בתל אביב חבר ניסן לחבריו מהמפלגה ועבד כמכופף ברזל לבניין. בשל חוסר עבודה בתל אביב עבר ניסן בשנת 1933 לחיפה עבד כמכופף ברזלים בבניין של חברת חשמל על ידי סולל בונה. בזמן שעבד בחיפה פגש ניסן את רבקה לבית גורודנסקי (בת ישראל מרדכי, ילידת 1912 בפולין, עלתה לארץ בשנת 1935) והם נישאו. ניסן מספר כי רבקה גרה עם חברה בצריף בהדר הכרמל בתנאים קשים של קור עז בחורף וחום קשה בקיץ. אז עבדה רבקה בבתי חרושת שונים וכתופרת. משפחת הוריו של ניסן קיזלמן ברחה במלחמת העולם השנייה לסיביר. ההורים נפטרו שם, האחים התחתנו עם גויות ואחות אחת לא התחתנה. ניסן ביקר אצלם ב 1967 ומאז לא היה עימם כל קשר. לאחר נישואיהם של ניסן ורבקה הם עברו להתגורר בתל אביב. בחדר אחד, בדירה בה התגורר זוג עם ילדה ועוד שלוש בחורות רווקות כולם בשירותים אחד. להם היה מטבחון קטן. בשנת 1936 עברו ניסן ואשתו לדירת שני חדרים נוחה ברחוב מודיעין ברמת גן. מגורים אלה נבנו ביוזמת המפלגה (מפ"ם) ונקראו "מעונות פועלים". במגורים אלה התקיימה פעילות תרבותית ענפה, נשפים בחגים, חוג דרמטי ועוד. בימים ההם עבד ניסן בבית חרושת "יצהר" ובעוד עבודות מזדמנות בעירית תל אביב. בימי מלחמת העולם השנייה (1939-1945) עבד ניסן בצפון הארץ בהקמת פילבוקסים כאמצעי הגנה מפלישת הכוחות מדרום. משם עבר ניסן לעבוד בפלאלום בית חרושת ליצירת פצצות ופחים לבנזין עבור הצבא הקנדי שחנה בארץ. במלחמת השחרור היה נוטר. ב 1949 בנה ניסן בית דו משפחתי למשפחתו ולמשפחת אחיו דוד. זו הייתה דירה מרווחת ובה שלושה חדרים, מטבח וכל הנוחיות ומסביב עצי פרי ברחוב חיבת ציון 20 ברמת גן. בימים ההם הוצעה לו שותפות עם חבר שעסק בבנייה ומכירה של בתים. השותפות הייתה קשה ולא עלתה יפה. ניסן המשיך בעבודות בתחום הבנייה. לעת זקנתו החליט קיזלמן להפסיק בעבודת אלה. ולעסוק בסיוע לבנותיו ורדינה ושרה. במהלך כל חייו היה נאמן למפלגת מפ"ם. ניסן הקים משפחה שתי בנות (ורדית ושרה לימים מלין), נכדים ונכדות. ניסן נפטר בפברואר 1989 בן 84 היה במותו. רבקה קיזלמן לבית גורודבסקי נפטרה באפריל 1991. קראו עוד