כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
דוד כתר נולד בשנת 1931 בשכונת מקור חיים בירושלים. בן שלישי למיכאל קרונגלבסקי (לימים כתר) ולחיה אניה שיינדל (מסיילינה) לבית סטוקין, ילידת קייב שבאוקראינה (14/4/1897) ואחיהם הצעיר של גבריאל, בנימין (1923), רות ויהודית. מיכאל (מישה) בן-דוד קרונגלבסקי, אביו של דוד, נולד ב- 14 באוגוסט 1897 בעיר אודסה שבאוקראינה. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי, נפצע ברגלו ונפל בשבי הגרמני. לאחר שחרורו מהצבא ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברוסיה שב אל העיר קייב, ואז נסע ללמוד הנדסת חשמל בעיר היידלברג שבגרמניה. מיכאל נישא לחיה (אניה) לבית סטוקין. חיה עזבה את עיירת מולדתה בטומי שבגאורגיה, לאחר שנכחה בפרעות שנערכו שם ביהודים. אביה של חיה היה יהודי דתי שהתפרנס למחייתו מבניית כרכרות מפוארות בעיר קייב שבאוקראינה. מיכאל עלה ארצה בשנת 1920, ותשעה חודשים אחריו הצטרפה אליו רעייתו חיה. מיכאל הגיע לנמל חיפה באוניה שיצאה מקונסטנטינופול שבטורקיה, יחד עם צעירים נוספים, לארץ-ישראל. בספינה מיכאל התוודע לסופר והעיתונאי היהודי מיכל רבינוביץ' (לימים בעל חנות הספרים 'הדרום', במרכז העיר ירושלים), שיעץ לו לעברת את שמו מקרונגלבסקי לכתר [קרון=כתר]. לחלק מנוסעי האוניה לא היו אשרות כניסה לארץ ישראל, והם שיחדו את רב החובל שיקח אותם. הספינה הגיעה לחיפה, ונוסעיה היהודים ירדו לחוף והקימו מחנה אוהלים למרגלות הכרמל (סמוך לשכונת בת גלים). הזוג רכש קרקע בשכונת נווה-שאנן ושם נולד בנם בכורם, גבריאל. בשנת 1923 נולד בנם השני, בנימין. מיכאל עסק בצילום, במצלמה מתוצרת "איסטמן-קודאק" שקיבל מאמו כשהיה ברוסיה. נוסף לכך, עבד בראינוע הראשון בחיפה וסייע גם בבניית מערכת חשמל ותאורה לספינות דייג בנמל בחיפה. חיה עבדה עם עולים חדשים. מיכאל החל לעבוד בתחנת הרכבת בחיפה. במסגרת עבודתו הוא פגש בעובד תחנת הרכבת בירושלים, לייב ברנוב מסבסטופול, שסיפר לו על הקמת שכונה יהודית חדשה בדרום העיר - שכונת מקור חיים. בשנת 1924 מיכאל וחיה כתר רכשו קרקע בירושלים ובנו את ביתם. משפחת כתר עברה להתגורר בשכונת מקור חיים בירושלים ומיכאל התמנה לשמש עוזר למנהל "חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים" ואחראי על מערכת החשמל של תחנת הרכבת ושכונת המושבה היוונית הסמוכה. בשנת 1931 סיימה המשפחה לבנות את ביתה בשכונת מקור חיים. בשנה זו נולד גם בנם השלישי - דוד (דודיק). במאורעות תרפ"ט מיכאל התגונן בעזרת אקדחו מפני ערבים שפרצו לשכונת מקור חיים ולקחו בשבי את בנו של מוכתר השכונה אליעזר מר-חיים. לאחר מכן נחתם הסכם להפסקת היריבות בין שכונת מקור-חיים לכפר השכן בית צפאפה. ביום 30 ביוני 1945 מיכאל התחשמל תוך כדי עבודתו ונפטר מפצעיו בבית החולים "הדסה" בירושלים, כשהוא רק בן 48 במותו. הוא נקבר בהר הזיתים. רעייתו חיה נפטרה ב- 9/7/1971, בת 74 במותה. דוד (דודיק) כתר גדל בשכונת מקור חיים. הוא למד בגן הילדים השכונתי של הגננת חנה כהן, בבית הספר היסודי 'תחכמוני' ובבתי הספר הירושלמים "במעלה", גימנסיה סוקולוב ובית ספר בתלפיות. כנער למד בבית הספר המקצועי 'עמל' שבשכונת הבוכרים, שם פיתח את כישוריו הטכניים. לאחר מות אביו נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה ויצא לעבוד. בשנת 1946, דוד ואחיו הבכור גבריאל נכלאו בידי הבריטים. דוד נכלא למשך כחצי שנה לאחר שהוכח כי עסק בהסתרת נשק ובהברחתו - בבית הוריו נמצא סליק ובו נשק שהורכב בקיבוץ רמת-רחל, והוחבא בשכונת מקור חיים הסמוכה. הבריטים גילו את הסליק בעקבות הלשנה של תושב השכונה. לאחר שחרורו של דוד מהכלא הבריטי, הוא הצטרף לכוחות השיטור ושימש נוטר (גפיר) יהודי. בימי מלחמת העולם השנייה, גבריאל אחיו התגייס לבריגדה היהודית. בימי מלחמת העצמאות, דוד הצטרף להגנת שכונתו מקור חיים. בהמשך הוא גויס לחטיבת "הראל" ולחם על המשלטים באזור שער הגיא (באב אל-וואד) בדרך לירושלים. באחד בינואר 1950 נסע לצריפין והתגייס לצה"ל לגדוד 12 (גדוד ברק) בחטיבת גולני. בהמשך שירותו הצטרף לקורס מ"כים ו הדריך בקורס קצינים, ובשנת 1951 שוחרר מצה"ל בגלל בריאות לקויה, אך כחייל מילואים נטל חלק בכל מלחמות ישראל. בשנת 1952 עבד דוד כתר בתפקידי מכונאי ונהג משאית ברכבת ישראל, וכן עבד כשרטט בקרן קיימת לישראל. ב-27 באוקטובר 1961, נשא דוד לאישה את אביבה ולימים נולדו לו שני ילדים: יעל (1964) ומיכאל (1967). הבית בשכונת מקור חיים שופץ בשנת 1962 בידי דוד, שגר בשכונה במשך יותר מ-80 שנים. בביתו היה מעין ארכיון לא רשמי של השכונה, ובו גם תיעוד יוצא דופן בציורי עיפרון המתארים את השכונה בתקופת מלחמת העצמאות - אשר צוירו מן הזיכרון. את מיזם הציור, שחלק מתמונותיו באוסף, החל דוד להכין כאשר דורון הרצוג ז"ל (חוקר השכונה) ביקש ממנו איורים לצורך שילובם בספר שעתיד להתפרסם על השכונה. מלבד תמונות משפחתיות, באוסף התצלומים שלפנינו ישנם תצלומים רבים המספרים את סיפורה של שכונת מקור חיים בירושלים, וכן איורים של השכונה שנזכרו לעיל.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
