היום תאמצנו / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לא אשם ולא אישים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים כהן
נגן שירים ברצף
|
לא אשם ולא אישים / נוסח: ספרדים וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן מַחְמַד כָּל־עַיִן! עֲוֹנוֹתֵינוּ וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הֶחֱרִיבוּ נָוֵנוּ, וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ, אֲבָל זִכְרוֹן דְּבָרִים תְּהֵא כַפָּרָתֵנוּ, וְעִנּוּי נַפְשֵׁנוּ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ. וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ, חָרֵב מִקְדָּשׁ, וּבָטְלָה עֲבוֹדָה, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין לָנוּ: לֹא אָשָׁם וְלֹא אִשִּׁים, לֹא בַדִּים וְלֹא בְלוּלָה, לֹא גוֹרָל וְלֹא גַחֲלֵי־אֵשׁ, לֹא דְבִיר וְלֹא דַקָּה, לֹא הֵיכָל וְלֹא הַר־הַמּוֹר, לֹא וַעַד וְלֹא וִדּוּי בַּשֵּׁם, לֹא זֶבַח וְלֹא זְרִיקָה, לֹא חַטָּאת וְלֹא חֲלָבִים, לֹא טָהֳרָה וְלֹא טְבִילָה, לֹא יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא יַעַר הַלְּבָנוֹן, לֹא כַפֹּרֶת וְלֹא כְרוּבִים, לֹא לְבוֹנָה וְלֹא לֶחֶם הַפָּנִים, לֹא מִזְבֵּחַ וְלֹא מְנוֹרָה, לֹא נְתִיחָה וְלֹא נְסָכִים, לֹא סֹלֶת וְלֹא סַמִּים, לֹא עוֹלָה וְלֹא עֲבוֹדָה, לֹא פָרֹכֶת וְלֹא פַּר הַחַטָּאת, לֹא צִיּוֹן וְלֹא צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, לֹא קִדָּה וְלֹא קִנָּמוֹן, לֹא רֵיחַ סַמִּים וְלֹא רֵיחַ נִיחוֹחַ, לֹא שַׁי וְלֹא שְׁלָמִים, לֹא תוֹדָה וְלֹא תְמִידִים. אֲבָל נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־יוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת־יוֹם) הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, אֶת־יוֹם סְלִיחַת הֶעָוֹן הַזֶּה, אֶת־יוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, יוֹם אַדִּיר בִּימֵי שָׁנָה. יוֹם שֶׁתִּמְחָל־בּוֹ אֶת־כָּל־חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֶּר־לָנוּ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתַעֲבִיר עַל כָּל־ פְּשָׁעֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ: וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־ה', אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח־טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: |
|
קינה על חורבן בית המקדש וביטול העבודה בו, על רקע הזכרת עבודת המקדש החגיגית של הכהן הגדול והעם כולו ביום הכיפורים בימי קדם. הקטע נֲאֱמר בצמוד לפיוטי 'אשרי עין', בְּתוֹם אחת מנקודות השיא של תפילות יום הכיפורים: אמירת סדר העבודה, המשחזרת בצורה מרהיבה ומפורטת את לוח הזמנים של עבודות המקדש ואת שלל הטכסים של היום הקדוש. בדומה לפיוטי 'אשרי עין', מנְחִית הקטע שלפנינו את קהל המתפללים אל קרקע המציאות הקשה: "וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן מַחְמַד כָּל־עַיִן". כל הדברים המרשימים והיפים שהתרחשו סביב המקדש ביום הכיפורים היו ואינם. סדר העבודה החגיגי של הכהן הגדול – שֶׁאךְ זה עתה נאמר ושוחזר – אינו אלא זכרון היסטורי רחוק וכואב, ואינו מתקיים עוד, למרבה הצער, בזמן החורבן והגלות; כל עוד לא באה הגאולה אין אפשרות לקיימו. הצימוד בין "אַיִן" ל"מַחְמַד כָּל־עַיִן" מדגיש שני הפכים: ההוויה המקדשית שׁוֹבַת-הלב שהתבטאה בעבודת הכהנים ובמחילת העוונות בגלוי, ולמולה – הריקנות והאובדן שהגיעו עם החורבן. את הקטע מניעים שני כוחות סותרים: מצד אחד אותה תחושת האפסות וההיעדר של החורבן, שהזכרנו לעיל, ומצד שני – קדושת יום הכיפורים, והתקווה למחילה הגלומה בו למרות הכל. האפסות וההיעדר מורגשים היטב בפיוט 'לא אשם ולא אישּים', המורכב כולו ממשפטי שלילה כפולים ומכופלים על סדר האלפבית: "לֹא אָשָׁם וְלֹא אִשִּׁים, לֹא בַדִּים וְלֹא בְלוּלָה, לֹא גוֹרָל וְלֹא גַחֲלֵי־אֵשׁ, לֹא דְבִיר וְלֹא דַקָּה". הפיוט מפרט שורה של מושגים הלקוחים מתחום עבודת בית המקדש בזמנים שונים, או הקשורים למבנה המקדש וחלקיו, ושכולם אבְדוּ עִם חורְבּנוֹ. מעניין לציין שהפיוט פותח דווקא בקורבן אשם, שהיה מוקרב במקדש לשם כפרה על חטאים; כפרה מהסוג שמבקשים המתפללים ביום הכיפורים. נראה כי לא במקרה פותח הפיוט דווקא בקורבן זה; ההקשר עבורו נכתב נותן בו את אותותיו. הפתיחה מבטאת את כמיהתו של המתפלל למציאת דרך לכפר על חטאיו, בדוגמת קורבן האשם. מאידך, מלבד מתן ביטוי לכמיהה לכפרה, מבליטה הפתיחה בקורבן האשם – בראש שרשרת משפטי השלילה – את החיסרון, את היעדרו של האפיק הראשי למחילת עוונות העם בזמן העתיק: עבודת הכהנים בבית המקדש, ובפרט ביום הכיפורים. היעדר זה עלול להפחיד את המתפלל, שמא אבדה תקוותו להגיע לכפרה וטהרה, בגלל החורבן – שנגרם גם הוא מחטאיו וחטאי אבותיו. בתוך קטע התפילה שלפנינו פועל גם כוח נוסף: האמונה בקדושתו של צום יום הכיפורים ובסגולתו להביא למחילת עוונות; האמונה כי על אף החורבן וביטול העבודה לא התבטלה היכולת של עם ישראל לשוב בתשובה, ולקבל מחילה מבוראו. "... לֹא שַׁי וְלֹא שְׁלָמִים, לֹא תוֹדָה וְלֹא תְמִידִים, אֲבָל נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה". בתום שרשרת משפטי השלילה המבטאים את ההיעדר, באה המילה "אֲבָל", כתמרור עצור בפני רצף האפסות וההיעדר. המתפלל מביע את אמונתו ותקוותו ש"זִכְרוֹן דְּבָרִים תְּהֵא כַפָּרָתֵנוּ, וְעִנּוּי נַפְשֵׁנוּ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ". זוהי תקווה כפולה: ראשית, שאזכרת סדר העבודה וסקירתו תהווה תחליף לעבודת בית המקדש עצמה, על פי העקרון של "ונשלמה פרים שפתינו"; לימוד ואמירה של סדר העבודה ודיניו יכול להיחשב כביצועו בְּפוֹעל, בזמן שאין בית מקדש ואין יכולת לקיים את העבודה עצמה. שנית, למרות כל הדגשת ההיעדר והחורבן, חלק חשוב מן הציווי המקראי של יום הכיפורים עדיין מתקיים בימי הגלות: הצום ("עִנּוּי נַפְשֵׁנוּ"). המתפלל מביע את תקוותו שקדושת יום הכיפורים, הצום, וההבטחה התנ"כית של האל כי ביום הזה יכפר על עמו לטהר אותו מכל חטאיו, כולם יעמדו לו כמגן, גם בזמן החורבן. |
| כותר |
לא אשם ולא אישים |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
קינה על חורבן בית המקדש וביטול העבודה בו, על רקע הזכרת עבודת המקדש החגיגית של הכהן הגדול והעם כולו ביום הכיפורים בימי קדם. הקטע נֲאֱמר בצמוד לפיוטי 'אשרי עין', בְּתוֹם אחת מנקודות השיא של תפילות יום הכיפורים: אמירת סדר העבודה, המשחזרת בצורה מרהיבה ומפורטת את לוח הזמנים של עבודות המקדש ואת שלל הטכסים של היום הקדוש.
בדומה לפיוטי 'אשרי עין', מנְחִית הקטע שלפנינו את קהל המתפללים אל קרקע המציאות הקשה:
"וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן מַחְמַד כָּל־עַיִן". כל הדברים המרשימים והיפים שהתרחשו סביב המקדש ביום הכיפורים היו ואינם. סדר העבודה החגיגי של הכהן הגדול – שֶׁאךְ זה עתה נאמר ושוחזר – אינו אלא זכרון היסטורי רחוק וכואב, ואינו מתקיים עוד, למרבה הצער, בזמן החורבן והגלות
לימוד ואמירה של סדר העבודה ודיניו יכול להיחשב כביצועו בְּפוֹעל, בזמן שאין בית מקדש ואין יכולת לקיים את העבודה עצמה. שנית, למרות כל הדגשת ההיעדר והחורבן, חלק חשוב מן הציווי המקראי של יום הכיפורים עדיין מתקיים בימי הגלות: הצום ("עִנּוּי נַפְשֵׁנוּ"). המתפלל מביע את תקוותו שקדושת יום הכיפורים, הצום, וההבטחה התנ"כית של האל כי ביום הזה יכפר על עמו לטהר אותו מכל חטאיו, כולם יעמדו לו כמגן, גם בזמן החורבן.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
