audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר אשר ימול
מעגל החיים ברית מילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֲשֶׁר יִמּוֹל בְּשָׂרוֹ יַחֲזֶה אֵל – מי שמל, יהיה ראוי להתגלות אלוהית. כנאמר במדרש ביחס למילתו של אברהם אבינו (בראשית רבה, פר' מח): "אמר ר' יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה". דרשה זו מבוססת על סמיכות פרשת הציווי על המילה (בראשית יז) ופרשת התגלות מלאכי ה' לאברהם באוהלו (בראשית יח), והפייטן מפתח אותה להיגד כללי על מצוות ברית מילה. ראשית הטור מנוסחת על דרך ההיפוך ביחס לפסוק מאותה פרשה (בראשית יז, יד): וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.
    • שְׁכִינַת רָם עְלֵי רֹאשׁוֹ קְשׁוּרָה – הטור נמשך אל הטור שלפניו: שכינת אל (רָם – כינוי שמקורו במקרא, ראו ישעיהו נז, טו, ועוד) תהיה שרויה על ראשו של מי שמל.
    • הֲלֹא מִילָה קְבוּעָה בַּשְּׁמִינִי – למצוות מילה יש מועד קבוע, ביום השמיני ללידת הבן, כאמור בבראשית (יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא (וראו משנה, מסכת שבת, פר' יט, מ"ה).
    • וּבַמִּצְוֹת שְׁנִיָּה הִיא סְדוּרָה – מצווה זו היא השנייה המוזכרת בתורה (בראשית יז) ומיוחדת לישראל, אחרי מצוות פרו ורבו (בראשית א), ולא כולל שבע מצוות בני נח (בראשית ט), המחייבות את כל בני האדם.
    • רְצוֹן אֵל חַי לְקַדֵּשׁ אֶת יְדִידָיו – ביקש האל לקדש את עם ישראל, שנקראו ידידים (על פי התלמוד הבבלי, מסכת מנחות, נג ע"ב). הפייטן נסמך בזה על לשון הברכה הנאמרת אחר המילה, המדגישה הן את הקדושה שהמילה מעניקה, והן את קשר הידידות שבין ישראל ואברהם (שאף הוא נקרא 'ידיד', על פי אותה סוגיה בגמרא) לקדוש ברוך הוא: "ברוך אתה... אשר קדש ידיד מבטן, וחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וצאצאיו חתם באות ברית קֹדֶשׁ. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו, צוה להציל ידידות שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה ה', כורת הברית".
    • וְהִזְהִירָם בְּמִצְוָה הַבְּחוּרָה – מתוך שרצה האל לקדש את עם ישראל, נתן להם את מצוות מילה, שהיא מצווה מובחרת. על מעמדה המובחר של מצווה זו ניתן ללמוד למשל מדברי התלמוד (בבלי, מסכת נדרים, לב ע"א): "גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר: 'כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל' (שמות לד, כז)".
    • נְקִיִּים הֵם בְּהִמּוֹל אֶת בְּשָׂרָם – המילה 'מנקה' את הגוף ממומיו והופכת אותו לתם ושלם, כאמור במשנה (נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי אומר: גדולה מילה, שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: 'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז, א)".
    • כְּכֶסֶף זַךְ מְזֻקָּק כַּמְּנוֹרָה – ישראל ללא ערלה הם כמתכת יקרה המזוקקת מכל סיגיה, וכמנורת המקדש העשויה זהב טהור (שמות כה, לא). הדימוי למתכת נקייה נשען על המקרא, ראו למשל תהלים (יב, ז): אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
    • שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ בָהּ – בפרשה בה נצטווה אברהם אבינו על המילה (בראשית יז) מופיעה המילה 'ברית' והטיותיה שלוש-עשרה פעמים, כפי שציינה כבר המשנה (מסכת נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות".
    • לְעַם קֹדֶשׁ בְּנֵי אַבְרָם וְשָׂרָה – הבריתות האמורות בטור הקודם נכרתו לעם ישראל, שהוא עם קדוש, והוא צאצא של אברהם ושרה, שהיו הראשונים להצטוות על המילה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?