مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשר ימול / סימן אהרן אֲשֶׁר יִמּוֹל בְּשָׂרוֹ יַחֲזֶה אֵל שְׁכִינַת רָם עְלֵי רֹאשׁוֹ קְשׁוּרָה הֲלֹא מִילָה קְבוּעָה בַּשְּׁמִינִי וּבַמִּצְוֹת שְׁנִיָּה הִיא סְדוּרָה רְצוֹן אֵל חַי לְקַדֵּשׁ אֶת יְדִידָיו וְהִזְהִירָם בְּמִצְוָה הַבְּחוּרָה נְקִיִּים הֵם בְּהִמּוֹל אֶת בְּשָׂרָם כְּכֶסֶף זַךְ מְזֻקָּק כַּמְּנוֹרָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ בָהּ לְעַם קֹדֶשׁ בְּנֵי אַבְרָם וְשָׂרָה |
|
פיוט לברית מילה במנהג יהודי תימן. מחברו שיקע אותיות שמו – אהרן – בראשי ארבעת הטורים הראשונים, אך אין אנו יודעים אימתי חי. הפיוט בנוי בתבנית הקלאסית של השיר שווה החרוז, ובהתאם לשיטת המשקל הכמותי שהנחילה השירה העברית בספרד בהשראת השירה הערבית בת הזמן; השימוש במשקל הכמותי גם בתקופות מאוחרות יחסית אופייני לשירה העברית בתימן יותר מכל מרכז פייטני אחר. כפיוטי ברית מילה רבים אחרים, פייטננו משבץ בשירו עניינים הלכתיים ורעיוניים הקשורים במצוות מילה. אך מלבד התיאור הכללי של המילה כמצווה לדורות, דומה כי על הפיוט נסוכה דמותו של נימול מסוים – אברהם, אבי האומה, הנימול הראשון, אשר הצטווה במצווה זו והנחילה לבניו: הפיוט נחתם באזכור ייחוסם של בני ישראל אל אברהם ושרה, ופותח בהבטחה גדולה, הנשענת על מסורת המדרש ביחס לאברהם – "אֲשֶׁר יִמּוֹל בְּשָׂרוֹ יַחֲזֶה אֵל" – כשם שאירע לאברהם על פי המדרש (בראשית רבה, פר' מח): "אמר ר' יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה". |
| • אֲשֶׁר יִמּוֹל בְּשָׂרוֹ יַחֲזֶה אֵל – מי שמל, יהיה ראוי להתגלות אלוהית. כנאמר במדרש ביחס למילתו של אברהם אבינו (בראשית רבה, פר' מח): "אמר ר' יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה". דרשה זו מבוססת על סמיכות פרשת הציווי על המילה (בראשית יז) ופרשת התגלות מלאכי ה' לאברהם באוהלו (בראשית יח), והפייטן מפתח אותה להיגד כללי על מצוות ברית מילה. ראשית הטור מנוסחת על דרך ההיפוך ביחס לפסוק מאותה פרשה (בראשית יז, יד): וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר. • שְׁכִינַת רָם עְלֵי רֹאשׁוֹ קְשׁוּרָה – הטור נמשך אל הטור שלפניו: שכינת אל (רָם – כינוי שמקורו במקרא, ראו ישעיהו נז, טו, ועוד) תהיה שרויה על ראשו של מי שמל. • הֲלֹא מִילָה קְבוּעָה בַּשְּׁמִינִי – למצוות מילה יש מועד קבוע, ביום השמיני ללידת הבן, כאמור בבראשית (יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא (וראו משנה, מסכת שבת, פר' יט, מ"ה). • וּבַמִּצְוֹת שְׁנִיָּה הִיא סְדוּרָה – מצווה זו היא השנייה המוזכרת בתורה (בראשית יז) ומיוחדת לישראל, אחרי מצוות פרו ורבו (בראשית א), ולא כולל שבע מצוות בני נח (בראשית ט), המחייבות את כל בני האדם. • רְצוֹן אֵל חַי לְקַדֵּשׁ אֶת יְדִידָיו – ביקש האל לקדש את עם ישראל, שנקראו ידידים (על פי התלמוד הבבלי, מסכת מנחות, נג ע"ב). הפייטן נסמך בזה על לשון הברכה הנאמרת אחר המילה, המדגישה הן את הקדושה שהמילה מעניקה, והן את קשר הידידות שבין ישראל ואברהם (שאף הוא נקרא 'ידיד', על פי אותה סוגיה בגמרא) לקדוש ברוך הוא: "ברוך אתה... אשר קדש ידיד מבטן, וחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וצאצאיו חתם באות ברית קֹדֶשׁ. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו, צוה להציל ידידות שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה ה', כורת הברית". • וְהִזְהִירָם בְּמִצְוָה הַבְּחוּרָה – מתוך שרצה האל לקדש את עם ישראל, נתן להם את מצוות מילה, שהיא מצווה מובחרת. על מעמדה המובחר של מצווה זו ניתן ללמוד למשל מדברי התלמוד (בבלי, מסכת נדרים, לב ע"א): "גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר: 'כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל' (שמות לד, כז)". • נְקִיִּים הֵם בְּהִמּוֹל אֶת בְּשָׂרָם – המילה 'מנקה' את הגוף ממומיו והופכת אותו לתם ושלם, כאמור במשנה (נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי אומר: גדולה מילה, שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: 'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז, א)". • כְּכֶסֶף זַךְ מְזֻקָּק כַּמְּנוֹרָה – ישראל ללא ערלה הם כמתכת יקרה המזוקקת מכל סיגיה, וכמנורת המקדש העשויה זהב טהור (שמות כה, לא). הדימוי למתכת נקייה נשען על המקרא, ראו למשל תהלים (יב, ז): אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. • שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ בָהּ – בפרשה בה נצטווה אברהם אבינו על המילה (בראשית יז) מופיעה המילה 'ברית' והטיותיה שלוש-עשרה פעמים, כפי שציינה כבר המשנה (מסכת נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות". • לְעַם קֹדֶשׁ בְּנֵי אַבְרָם וְשָׂרָה – הבריתות האמורות בטור הקודם נכרתו לעם ישראל, שהוא עם קדוש, והוא צאצא של אברהם ושרה, שהיו הראשונים להצטוות על המילה. |
| عنوان |
אשר ימול |
|---|---|
| دورة الحياة |
ברית מילה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
