audio items
snunit
Back to search results

אשר ימול

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title אשר ימול
Cycle of Life ברית מילה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אֲשֶׁר יִמּוֹל בְּשָׂרוֹ יַחֲזֶה אֵל – מי שמל, יהיה ראוי להתגלות אלוהית. כנאמר במדרש ביחס למילתו של אברהם אבינו (בראשית רבה, פר' מח): "אמר ר' יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה". דרשה זו מבוססת על סמיכות פרשת הציווי על המילה (בראשית יז) ופרשת התגלות מלאכי ה' לאברהם באוהלו (בראשית יח), והפייטן מפתח אותה להיגד כללי על מצוות ברית מילה. ראשית הטור מנוסחת על דרך ההיפוך ביחס לפסוק מאותה פרשה (בראשית יז, יד): וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.
    • שְׁכִינַת רָם עְלֵי רֹאשׁוֹ קְשׁוּרָה – הטור נמשך אל הטור שלפניו: שכינת אל (רָם – כינוי שמקורו במקרא, ראו ישעיהו נז, טו, ועוד) תהיה שרויה על ראשו של מי שמל.
    • הֲלֹא מִילָה קְבוּעָה בַּשְּׁמִינִי – למצוות מילה יש מועד קבוע, ביום השמיני ללידת הבן, כאמור בבראשית (יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא (וראו משנה, מסכת שבת, פר' יט, מ"ה).
    • וּבַמִּצְוֹת שְׁנִיָּה הִיא סְדוּרָה – מצווה זו היא השנייה המוזכרת בתורה (בראשית יז) ומיוחדת לישראל, אחרי מצוות פרו ורבו (בראשית א), ולא כולל שבע מצוות בני נח (בראשית ט), המחייבות את כל בני האדם.
    • רְצוֹן אֵל חַי לְקַדֵּשׁ אֶת יְדִידָיו – ביקש האל לקדש את עם ישראל, שנקראו ידידים (על פי התלמוד הבבלי, מסכת מנחות, נג ע"ב). הפייטן נסמך בזה על לשון הברכה הנאמרת אחר המילה, המדגישה הן את הקדושה שהמילה מעניקה, והן את קשר הידידות שבין ישראל ואברהם (שאף הוא נקרא 'ידיד', על פי אותה סוגיה בגמרא) לקדוש ברוך הוא: "ברוך אתה... אשר קדש ידיד מבטן, וחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וצאצאיו חתם באות ברית קֹדֶשׁ. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו, צוה להציל ידידות שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה ה', כורת הברית".
    • וְהִזְהִירָם בְּמִצְוָה הַבְּחוּרָה – מתוך שרצה האל לקדש את עם ישראל, נתן להם את מצוות מילה, שהיא מצווה מובחרת. על מעמדה המובחר של מצווה זו ניתן ללמוד למשל מדברי התלמוד (בבלי, מסכת נדרים, לב ע"א): "גדולה מילה - ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, שנאמר: 'כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל' (שמות לד, כז)".
    • נְקִיִּים הֵם בְּהִמּוֹל אֶת בְּשָׂרָם – המילה 'מנקה' את הגוף ממומיו והופכת אותו לתם ושלם, כאמור במשנה (נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי אומר: גדולה מילה, שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: 'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז, א)".
    • כְּכֶסֶף זַךְ מְזֻקָּק כַּמְּנוֹרָה – ישראל ללא ערלה הם כמתכת יקרה המזוקקת מכל סיגיה, וכמנורת המקדש העשויה זהב טהור (שמות כה, לא). הדימוי למתכת נקייה נשען על המקרא, ראו למשל תהלים (יב, ז): אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
    • שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ בָהּ – בפרשה בה נצטווה אברהם אבינו על המילה (בראשית יז) מופיעה המילה 'ברית' והטיותיה שלוש-עשרה פעמים, כפי שציינה כבר המשנה (מסכת נדרים, פ"ג מש' יא): "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות".
    • לְעַם קֹדֶשׁ בְּנֵי אַבְרָם וְשָׂרָה – הבריתות האמורות בטור הקודם נכרתו לעם ישראל, שהוא עם קדוש, והוא צאצא של אברהם ושרה, שהיו הראשונים להצטוות על המילה.


Have more information? Found a mistake?