אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אלג'יריה - קונסטנטין
יוון - יוון כללי
כורדיסטן - סלמניה
כורדיסטן - עמדיה
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - כלל תימן
כל המסורות
איטליה - איטליה כללי
אלג'יריה - קונסטנטין
יוון - יוון כללי
כורדיסטן - סלמניה
כורדיסטן - עמדיה
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - כלל תימן
-
1.
איטליה - איטליה כללי אנג'לו קונליאלו
-
2.
אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
-
3.
יוון - יוון כללי שמחה קבלי
-
4.
כורדיסטן - סלמניה עזרא מרדכי
-
5.
כורדיסטן - עמדיה יוסף צ'ונה
-
6.
מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
-
7.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו רמי יעקב
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
-
10.
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה חמוס סיסו
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל זרוק
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס חיים ברדא
-
13.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס נסים מסיקה
-
14.
תימן - כלל תימן ציבור המשתתפים
נגן שירים ברצף
|
עבדים היינו / מתוך ההגדה של פסח עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי [עֲדַיִין] אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים [כֻּלָּנוּ זְקֵנִים] כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח |
|
מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים. המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם. הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל. הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו. |
| כותר |
עבדים היינו |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים.
המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם.
הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל.
הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
