ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
עבדים היינו / מתוך ההגדה של פסח עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי [עֲדַיִין] אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים [כֻּלָּנוּ זְקֵנִים] כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח |
|
מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים. המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם. הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל. הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו. |
| • עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה – עיבוד לפסוק מספר דברים המתאר כיצד יש לענות לבן השואל על מצוות התורה – אותו בן המזוהה לאחר מכן בהגדה כבן החכם (דברים ו, כ-כא): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. נוסח ההגדה שבידינו אינו שומר על ניסוח מדויק של הפסוק: הוא מוסיף לו את המילה 'אֱלֹהֵינוּ', מחליף את 'מִמִּצְרַיִם' ב'מִשָׁם', ולמלים 'בְּיָד חֲזָקָה' הוא מוסיף את מטבע הלשון 'וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה', המופיע יחד עמם בפסוקים רבים במקרא, למשל בדברים (ז, יט). • וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם – אם, בניגוד למתואר בפסוק שצוטט לעיל, לא היינו נגאלים ממצרים, היינו שרויים בשעבוד עד עצם היום הזה; דברים אלה מבטאים את ההכרה בכך ש"לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם" – כפי שנכתב בכמה טופסי הגדה קדומים בכתבי יד ובסידור רב סעדיה גאון, וככתוב גם בהמשך ההגדה שלפנינו בסמוך למשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים". • וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים... מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם – קיום מצוות סיפור יציאת מצרים אינו תלוי כלל בידיעת התורה של המספרים, אלא חל על כולם. משפט זה אינו מתחבר ישירות למשפט שלפניו, וגם חסר בכמה נוסחי הגדה שנשתמרו בגניזת קהיר, ועל כן יש להניח כי נוסף להגדה בשלב מאוחר יותר מן המשפטים שלפניו. אף על פי כן, משעה שצורף לפסקה, הוא יוצר תמונת-ניגוד בין השעבוד האפשרי במצרים גם ביום הזה אילולי פדה אותנו הקדוש ברוך הוא – ככתוב במשפט הקודם – ובין הרווחה והנחת שיכולה לאפיין אותנו כיום, ביודענו את התורה כבקיאים ורגילים. • וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח – מצוות סיפור יציאת מצרים אין לה גבול. קביעה זו, כמו גם המשפט שלפניה, מגשרים בין 'עבדים היינו' שלפניהם לפסקה הבאה בהגדה, המתארת את אותם חכמים שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית; מעשה זה מוכיח כי אכן גם חכמים גדולים, זקנים ונבונים, מצווים לספר ביציאת מצרים, וכי אפילו עבורם משובחת היא ההפלגה בסיפור. |
| כותר |
עבדים היינו |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
