audio items
snunit
Back to search results

עבדים היינו

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי אנג'לו קונליאלו
  • 2.
    אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
  • 3.
    יוון - יוון כללי שמחה קבלי
  • 4.
    כורדיסטן - סלמניה עזרא מרדכי
  • 5.
    כורדיסטן - עמדיה יוסף צ'ונה
  • 6.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 7.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו רמי יעקב
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה חמוס סיסו
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל זרוק
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס חיים ברדא
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נסים מסיקה
  • 14.
    תימן - כלל תימן ציבור המשתתפים
Play songs in order
playerSongImg
Title עבדים היינו
Cycle of the Year פסח
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה – עיבוד לפסוק מספר דברים המתאר כיצד יש לענות לבן השואל על מצוות התורה – אותו בן המזוהה לאחר מכן בהגדה כבן החכם (דברים ו, כ-כא): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. נוסח ההגדה שבידינו אינו שומר על ניסוח מדויק של הפסוק: הוא מוסיף לו את המילה 'אֱלֹהֵינוּ', מחליף את 'מִמִּצְרַיִם' ב'מִשָׁם', ולמלים 'בְּיָד חֲזָקָה' הוא מוסיף את מטבע הלשון 'וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה', המופיע יחד עמם בפסוקים רבים במקרא, למשל בדברים (ז, יט).
    • וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם – אם, בניגוד למתואר בפסוק שצוטט לעיל, לא היינו נגאלים ממצרים, היינו שרויים בשעבוד עד עצם היום הזה; דברים אלה מבטאים את ההכרה בכך ש"לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם" – כפי שנכתב בכמה טופסי הגדה קדומים בכתבי יד ובסידור רב סעדיה גאון, וככתוב גם בהמשך ההגדה שלפנינו בסמוך למשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים".
    • וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים... מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם – קיום מצוות סיפור יציאת מצרים אינו תלוי כלל בידיעת התורה של המספרים, אלא חל על כולם. משפט זה אינו מתחבר ישירות למשפט שלפניו, וגם חסר בכמה נוסחי הגדה שנשתמרו בגניזת קהיר, ועל כן יש להניח כי נוסף להגדה בשלב מאוחר יותר מן המשפטים שלפניו. אף על פי כן, משעה שצורף לפסקה, הוא יוצר תמונת-ניגוד בין השעבוד האפשרי במצרים גם ביום הזה אילולי פדה אותנו הקדוש ברוך הוא – ככתוב במשפט הקודם – ובין הרווחה והנחת שיכולה לאפיין אותנו כיום, ביודענו את התורה כבקיאים ורגילים.
    • וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח – מצוות סיפור יציאת מצרים אין לה גבול. קביעה זו, כמו גם המשפט שלפניה, מגשרים בין 'עבדים היינו' שלפניהם לפסקה הבאה בהגדה, המתארת את אותם חכמים שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית; מעשה זה מוכיח כי אכן גם חכמים גדולים, זקנים ונבונים, מצווים לספר ביציאת מצרים, וכי אפילו עבורם משובחת היא ההפלגה בסיפור.


Have more information? Found a mistake?