audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה אלפסי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מדי עבור דודי
מעגל השנה לכל עת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מִדֵּי עֲבוֹר דּוֹדִי – בכל פעם שדודי, הקב"ה, עובר – אלו דבריה של הרעיה, כנסת ישראל, ויש כאן הדהוד של התיאור בשיר השירים ה, ו: פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר.
    • אֲחַזְתִּיו לֹא פָנָה – החזקתי בו, אך הוא לא שעה אלי. זאת בניגוד למתואר בשיר השירים ג, ד, שם הרעיה מצליחה לבסוף לאחוז בבחיר ליבה: אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי.
    • אֵלָיו קָרָאתִי,"שׁוּב יָדִיד!" וְלֹא עָנָה – גם כאן, קוראת הרעיה, כנסת ישראל הגולה, אל דודה, ידידה, אך הוא אינו עונה, כמתואר בשיר השירים ה, ו: בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.
    • נָטַשׁ יְדִידוֹתָיו – עזב את ציון ואת בית המקדש המכונים ידידות, אהובות. עפ"י תהלים פד, ב: מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת.
    • עָזַב חֲמוּדוֹתָיו – עזב את מקום חמדתו, ציון ובית המקדש.
    • אַהְבַת כְּלוּלוֹתָיו – בית המקדש, מקום משכנו של האל בתחתונים, מסמל את הברית שבין עם ישראל לקב"ה, בדומה לברית הנישואין בין החתן והכלה. עפ"י ירמיהו ב, ב: כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
    • אַרְמוֹן אֲשֶׁר בָּנָה – כינוי לבית המקדש. עפ"י ישעיהו לב, יד: כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב.
    • דִמְעָה עַל לְחָיַי – כנסת ישראל בוכה על כי עזבה דודה, הוא האל אשר הגלה שכינתו.
    • לִנְדּוֹד צְבִי בָרַח – הרעיה בוכה על כי דודה חמק עבר, כביכול היה צבי. עפ"י שיר השירים ח, יד: בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. הצבי הוא סמל ליופי ונזכר בתנ"ך הן לגבי הקב"ה והן לגבי ישראל. במקרה שלפנינו הרי זה כפל משמעות: עם ישראל יצא לנדוד בגלותו, והקב"ה אף הוא כביכול גלה עמהם, שכינתו נדדה. כפי שכתוב במסכת תענית ג, ע"א: "תני ר' שמעון בן יוחי בכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהן" (הגמרא ממשיכה ומפרטת שם לגבי כל גלות וגלות, עיינו שם).
    • מִבֵּין שְׁתֵּי יָדַי – תיאור ציורי בו משתמש המשורר לתאר כיצד חמק הדוד ממש מבין ידי הרעיה.
    • נָסַע וְלֹא חָנָה – הביטוי ויסעו ויחנו, נזכר במקרא פעמים רבות בהקשר למסעות בני ישראל במדבר. כאן משתמש המשורר בביטוי זה אך בשינוי: האל נסע, עזב את עמו, ולא חזר לחנות, לשכון, בירושלים.
    • יוֹם יוֹם אֲקַוֶּה לוֹ – יום יום אחכה ואצפה לישועה, כאחד מי"ג עיקרי האמונה: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". ואף בתנ"ך מוזכר מעין ענין זה בחבקוק ב, ג: כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.
    • אֶשְׁאַף לָעַד צִלּוֹ – אחכה תמיד לבואו, לחסות בצלו. הלשון עפ"י איוב ז, ב: כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ.
    • חֹדֶשׁ בְּעַד חֹדֶשׁ – לא משנה כמה זמן יידרש, אחכה ואקוה לבוא הגאולה, מחודש לחודש ומשנה לשנה, עד בוא הקץ.
    • לָמָּה יְפֵהפִיָּה? דַּיֵּךְ שְׁחַרְחֹרֶת תִבְכִּי – המשורר מרגיע את כנסת ישראל שהנה קרובה הגאולה. המילה שחרחורת נזכרת בהקשר לרעיה בשיר השירים א, ו: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ...
    • וְתָסִירִי יְגוֹנֵךְ, עַד אָנָה – עד מתי תבכי? חדלי מיגונך.
    • אֲחוֹתִי, עוֹד יְקַבֵּץ פְּזוּרֵךְ – דודך יקבצך מבין העמים וישיבך לארצך. הביטוי אחות לגבי כנסת ישראל מופיע גם הוא בשיר השירים.
    • וְיַאַסְפֵךְ אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר קָנָה – הקב"ה יאסוף את כנסת ישראל אל בית המקדש, הוא ביתו אשר קנה, כמו חתן האוסף את כלתו האהובה אל ביתו אשר בנה לה.
    • שָׁם תִּשְׁכְּבִי עִמּוֹ – כנסת ישראל תתאחד עם דודה, הקב"ה.
    • בְּגִילָה וּרְנָנָה – בבוא הגאולה תגילי ותרוני. המשורר משתמש בצמד מילים אלו, הנזכרות בשבע הברכות שמברכים בהם את החתן והכלה: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות".
    • וּבַטּוֹב שְׁנוֹתֵךְ – את שנותייך תחיי בטוב, חייך יהיו טובים. עפ"י איוב לו, יא: יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים.
    • יְחַדֵּשׁ נְעוּרֵךְ – נעורייך יתחדשו למרות השנים שחלפו. עפ"י תהילים קג, ה: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי.
    • וּתְשׁוֹרְרִי שִׁירֵךְ – לוייך ישוררו שירים בבית המקדש,. כפי שנאמר במסכת תענית כ, ע"א: "והשיר משורר אלו הלוים" (עפ"י דברי הימים ב כט, כח).
    • כְּאַסִּיר אֶלְקָנָה – אלו שמותיהם של שניים מהלויים, בני קורח, ככתוב בשמות ו, כד: וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף.
    • רוּחֵךְ תְּפָאֵר צוּר – המשורר פונה לכנסת ישראל באומרו לה, שתשבח ותהלל לאל, בבוא הגאולה.
    • בִּזְמִיר וָשִׁיר מָנָה אַחַת – בזמירות ובשירים כאחד.
    • וְנִשְׁמָתֵךְ תְּבָרֵךְ כָּל שָׁנָה – על דרך שנאמר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ (תהלים קנ, ו).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?