مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מדי עבור דודי / ר' יצחק מנדיל אבן זמרה מִדֵּי עֲבוֹר דּוֹדִי אֲחַזְתִּיו לֹא פָנָה אֵלָיו קָרָאתִי שׁוּב יָדִיד וְלֹא עָנָה נָטַשׁ יְדִידוֹתָיו עָזַב חֲמוּדוֹתָיו אַהְבַת כְּלוּלוֹתָיו אַרְמוֹן אֲשֶׁר בָּנָה דִּמְעָה עַל לְחָיַי לִנְדּוֹד צְבִי בָרַח מִבֵּין שְׁתֵּי יָדַי נָסַע וְלֹא חָנָה יוֹם יוֹם אֲקַוֶּה לוֹ אֶשְׁאַף לָעַד צִלּוֹ חֹדֶשׁ בְּעַד חֹדֶשׁ שָׁנָה בְעַד שָׁנָה לָמָּה יְפֵהפִיָּה דַּיֵּךְ שְׁחַרְחֹרֶת תִּבְכִּי וְתָסִירִי יְגוֹנֵךְ עַד אָנָה חַכִּי אֲחוֹתִי עוֹד יְקַבֵּץ פְּזוּרֵךְ דּוֹד וְיַאַסְפֵךְ אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר קָנָה שָׁם תִּשְׁכְּבִי עִמּוֹ תִּתְעַנְּגִי לָעַד תְּבַלִּי יָמַיִךְ בְּגִילָה וּרְנָנָה וּבַטּוֹב שְׁנוֹתֵךְ יְחַדֵּשׁ נְעוּרֵךְ וּתְשׁוֹרְרִי שִׁירֵךְ כְּאַסִּיר אֶלְקָנָה רוּחֵךְ תְּפָאֵר צוּר בִּזְמִיר וָשִׁיר מָנָה אַחַת וְנִשְׁמָתֵךְ תְּבָרֵךְ כָּל שָׁנָה |
|
שירו של ר' יצחק מנדיל אבן זמרה, המושר בפי יהודי מרוקו בשירת הבקשות של פרשת לך לך. לשיר הזה התאימו גם לחנים נוספים שנלקחו משירים אחרים ואז שרים אותו גם בהזדמנויות אחרות, כל עת לפי הלחן המתאים לה. כנסת ישראל היא הדוברת בשיר והיא בוכה ונאנחת על דודה שעזבה, חמק מבין אצבעותיה, והיא מייחלת לשובו. אז מנחם אותה המשורר ומחזק את רוחה - לוּ רק תחכה מעט, הנה יבוא דודה ויאסוף אותה אל ביתו ואז, כך הוא מבטיח לה, תִּתְעַנְּגִי לָעַד, תְּבַלִּי יָמַיִךְ בְּגִילָה וּרְנָנָה. |
| • מִדֵּי עֲבוֹר דּוֹדִי – בכל פעם שדודי, הקב"ה, עובר – אלו דבריה של הרעיה, כנסת ישראל, ויש כאן הדהוד של התיאור בשיר השירים ה, ו: פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר. • אֲחַזְתִּיו לֹא פָנָה – החזקתי בו, אך הוא לא שעה אלי. זאת בניגוד למתואר בשיר השירים ג, ד, שם הרעיה מצליחה לבסוף לאחוז בבחיר ליבה: אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. • אֵלָיו קָרָאתִי,"שׁוּב יָדִיד!" וְלֹא עָנָה – גם כאן, קוראת הרעיה, כנסת ישראל הגולה, אל דודה, ידידה, אך הוא אינו עונה, כמתואר בשיר השירים ה, ו: בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי. • נָטַשׁ יְדִידוֹתָיו – עזב את ציון ואת בית המקדש המכונים ידידות, אהובות. עפ"י תהלים פד, ב: מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת. • עָזַב חֲמוּדוֹתָיו – עזב את מקום חמדתו, ציון ובית המקדש. • אַהְבַת כְּלוּלוֹתָיו – בית המקדש, מקום משכנו של האל בתחתונים, מסמל את הברית שבין עם ישראל לקב"ה, בדומה לברית הנישואין בין החתן והכלה. עפ"י ירמיהו ב, ב: כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. • אַרְמוֹן אֲשֶׁר בָּנָה – כינוי לבית המקדש. עפ"י ישעיהו לב, יד: כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב. • דִמְעָה עַל לְחָיַי – כנסת ישראל בוכה על כי עזבה דודה, הוא האל אשר הגלה שכינתו. • לִנְדּוֹד צְבִי בָרַח – הרעיה בוכה על כי דודה חמק עבר, כביכול היה צבי. עפ"י שיר השירים ח, יד: בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. הצבי הוא סמל ליופי ונזכר בתנ"ך הן לגבי הקב"ה והן לגבי ישראל. במקרה שלפנינו הרי זה כפל משמעות: עם ישראל יצא לנדוד בגלותו, והקב"ה אף הוא כביכול גלה עמהם, שכינתו נדדה. כפי שכתוב במסכת תענית ג, ע"א: "תני ר' שמעון בן יוחי בכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהן" (הגמרא ממשיכה ומפרטת שם לגבי כל גלות וגלות, עיינו שם). • מִבֵּין שְׁתֵּי יָדַי – תיאור ציורי בו משתמש המשורר לתאר כיצד חמק הדוד ממש מבין ידי הרעיה. • נָסַע וְלֹא חָנָה – הביטוי ויסעו ויחנו, נזכר במקרא פעמים רבות בהקשר למסעות בני ישראל במדבר. כאן משתמש המשורר בביטוי זה אך בשינוי: האל נסע, עזב את עמו, ולא חזר לחנות, לשכון, בירושלים. • יוֹם יוֹם אֲקַוֶּה לוֹ – יום יום אחכה ואצפה לישועה, כאחד מי"ג עיקרי האמונה: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". ואף בתנ"ך מוזכר מעין ענין זה בחבקוק ב, ג: כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר. • אֶשְׁאַף לָעַד צִלּוֹ – אחכה תמיד לבואו, לחסות בצלו. הלשון עפ"י איוב ז, ב: כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ. • חֹדֶשׁ בְּעַד חֹדֶשׁ – לא משנה כמה זמן יידרש, אחכה ואקוה לבוא הגאולה, מחודש לחודש ומשנה לשנה, עד בוא הקץ. • לָמָּה יְפֵהפִיָּה? דַּיֵּךְ שְׁחַרְחֹרֶת תִבְכִּי – המשורר מרגיע את כנסת ישראל שהנה קרובה הגאולה. המילה שחרחורת נזכרת בהקשר לרעיה בשיר השירים א, ו: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ... • וְתָסִירִי יְגוֹנֵךְ, עַד אָנָה – עד מתי תבכי? חדלי מיגונך. • אֲחוֹתִי, עוֹד יְקַבֵּץ פְּזוּרֵךְ – דודך יקבצך מבין העמים וישיבך לארצך. הביטוי אחות לגבי כנסת ישראל מופיע גם הוא בשיר השירים. • וְיַאַסְפֵךְ אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר קָנָה – הקב"ה יאסוף את כנסת ישראל אל בית המקדש, הוא ביתו אשר קנה, כמו חתן האוסף את כלתו האהובה אל ביתו אשר בנה לה. • שָׁם תִּשְׁכְּבִי עִמּוֹ – כנסת ישראל תתאחד עם דודה, הקב"ה. • בְּגִילָה וּרְנָנָה – בבוא הגאולה תגילי ותרוני. המשורר משתמש בצמד מילים אלו, הנזכרות בשבע הברכות שמברכים בהם את החתן והכלה: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות". • וּבַטּוֹב שְׁנוֹתֵךְ – את שנותייך תחיי בטוב, חייך יהיו טובים. עפ"י איוב לו, יא: יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים. • יְחַדֵּשׁ נְעוּרֵךְ – נעורייך יתחדשו למרות השנים שחלפו. עפ"י תהילים קג, ה: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. • וּתְשׁוֹרְרִי שִׁירֵךְ – לוייך ישוררו שירים בבית המקדש,. כפי שנאמר במסכת תענית כ, ע"א: "והשיר משורר אלו הלוים" (עפ"י דברי הימים ב כט, כח). • כְּאַסִּיר אֶלְקָנָה – אלו שמותיהם של שניים מהלויים, בני קורח, ככתוב בשמות ו, כד: וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף. • רוּחֵךְ תְּפָאֵר צוּר – המשורר פונה לכנסת ישראל באומרו לה, שתשבח ותהלל לאל, בבוא הגאולה. • בִּזְמִיר וָשִׁיר מָנָה אַחַת – בזמירות ובשירים כאחד. • וְנִשְׁמָתֵךְ תְּבָרֵךְ כָּל שָׁנָה – על דרך שנאמר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ (תהלים קנ, ו). |
| عنوان |
מדי עבור דודי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
