אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה|
מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ |
|
פרק טז בתהלים, המיוחס לדוד ונושא את הכותרת "מִכְתָּם" – שיר יקר ונדיר, מציג אמון מוחלט בה' ובחירה בלתי מתפשרת ללכת בדרכיו. המשורר פותח בתחינה לשמירה ולהגנה, מתוך תחושת ביטחון וחסות במקלט האלוהי, ומכיר בכך שכל טובתו נובעת מה'. הוא מביע רצון להימנות עם הצדיקים והאצילים שבארץ, ובמקביל מתנער לחלוטין מאלילים ומאמונות זרות. בעיניו, ה' הוא מנת חלקו, נחלתו וגורלו, והוא מתאר את חייו כמי שנפלו לו "חבלים בנעימים" – ירושה טובה ומבורכת. בהמשך המשורר מודה לה' על שהדריכו ומנע ממנו לסטות לדרך רעה, ומתאר כיצד מחשבותיו ורגשותיו, גם בשעות הלילה, משיבים אותו לנתיב הישר. הוא מקפיד לשוות את ה' לנגד עיניו בכל עת, ומרגיש כי נוכחותו לימינו מעניקה לו יציבות וביטחון. מתוך תחושה זו הוא מתמלא שמחה וביטחון שה' לא ינטוש אותו לצרות העולם. המזמור נחתם בהצהרה אופטימית על חיי נצח בקרבת ה', כשהמשורר מצפה לצעוד בנתיב שה' יגלה לו – "אֹרַח חַיִּים". בעיניו, זהו חזון של קיום מתמשך שבו הקשר עם ה' מעניק לאדם לא רק הגנה וביטחון בעולם הזה, אלא גם שלמות פנימית ונועם נצחי שאינם כלים לעולם. המזמור נוכח בליטורגיה היהודית בכמה ערוצים. בקהילות רבות נוהגים לומר את המזמור בבית האבל, כדברי עידוד וחיזוק למתאבלים, מתוך אמונה שנפש המת אינה ננטשת לשאול ושעל החיים להוסיף ולבטוח בה'. המזמור נאמר גם באירועי אזכרה, ובתקופה המודרנית שולב בטקסי זיכרון ממלכתיים במדינת ישראל. הקשר נוסף לאמירת המזמור הוא במסגרת פרקי התהלים הנאמרים לפני תפילת ערבית במוצאי שבת. המנהג החל בקהילות תוניסיה וג'רבה, ומשם התפשט לקהילות נוספות בצפון אפריקה ולמסורות ספרדיות אחרות. במעמד זה נוהגים לשוררו בלחן ייחודי. רבי נחמן מברסלב קבע את הפרק כראשון בעשרת המזמורים המרכיבים את "התיקון הכללי" – סדרת פרקי תהלים שייעד לתיקון "פגם הברית". סוק זה מופיע על פרוכות ועל קירות בתי כנסת רבים בארץ ובעולם, כסמל להעמדת נוכחות ה' במרכז החיים הרוחניים ובמיוחד בבית הכנסת. הוא שולב בפיוט "אל בידו" שחיבר רבי אליהו לניאדו, שבו נכתב: "שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי לְיַחֲדוֹ וּלְעָבְדוֹ". הפסוק "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" נאמר בחלק מן המסורות הספרדיות בקריאת שמע שעל המיטה. הביטוי "יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתַי" מתוך המזמור מצא את דרכו לפיוט הארוך "מי כמוך" של רבי יהודה הלוי. |
|
• (א) מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית - ללכת אחרי ה'. שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ. (ב) נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי.[1] או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך. (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ - כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם - (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר;[2] או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן - וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי. (ה) ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי. (ו) וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני. (ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה - אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר. (ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע,[3] ומשום כך בַּל אֶמּוֹט. (ט) לָכֵן - בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר. (יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.
[1] ראו רש"י. פירושים נוספים: אין אני מבקש טובה מבלעדיך; איני מכיר טובה לזולתך; אין לי טובה אחרת בלעדיך. [2] ראו רד"ק כאן; רמב"ן שמות כב,טו. [3] מורה נבוכים ח"ג נא.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים טז: מכתם לדוד שמרני אל / איטליה / ליוורנו סרג'יו מולכו |
|---|---|
| מסורת |
איטליה - איטליה כללי |
| לחן ממסורת |
מכתם לדוד שמרני אל / תהלים טז / איטליה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
•
(א) מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית - ללכת אחרי ה'.
שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ. (ב) נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי.[1] או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך. (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ - כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם - (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר;[2] או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן - וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי. (ה) ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי. (ו) וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני.
(ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה - אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר. (ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע,[3] ומשום כך בַּל אֶמּוֹט. (ט) לָכֵן - בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר.
(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.
[1] ראו רש"י. פירושים נוספים: אין אני מבקש טובה מבלעדיך; איני מכיר טובה לזולתך; אין לי טובה אחרת בלעדיך.
[2] ראו רד"ק כאן; רמב"ן שמות כב,טו.
[3] מורה נבוכים ח"ג נא.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
