|
מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ |
|
פרק טז בתהלים, המיוחס לדוד ונושא את הכותרת "מִכְתָּם" – שיר יקר ונדיר, מציג אמון מוחלט בה' ובחירה בלתי מתפשרת ללכת בדרכיו. המשורר פותח בתחינה לשמירה ולהגנה, מתוך תחושת ביטחון וחסות במקלט האלוהי, ומכיר בכך שכל טובתו נובעת מה'. הוא מביע רצון להימנות עם הצדיקים והאצילים שבארץ, ובמקביל מתנער לחלוטין מאלילים ומאמונות זרות. בעיניו, ה' הוא מנת חלקו, נחלתו וגורלו, והוא מתאר את חייו כמי שנפלו לו "חבלים בנעימים" – ירושה טובה ומבורכת. בהמשך המשורר מודה לה' על שהדריכו ומנע ממנו לסטות לדרך רעה, ומתאר כיצד מחשבותיו ורגשותיו, גם בשעות הלילה, משיבים אותו לנתיב הישר. הוא מקפיד לשוות את ה' לנגד עיניו בכל עת, ומרגיש כי נוכחותו לימינו מעניקה לו יציבות וביטחון. מתוך תחושה זו הוא מתמלא שמחה וביטחון שה' לא ינטוש אותו לצרות העולם. המזמור נחתם בהצהרה אופטימית על חיי נצח בקרבת ה', כשהמשורר מצפה לצעוד בנתיב שה' יגלה לו – "אֹרַח חַיִּים". בעיניו, זהו חזון של קיום מתמשך שבו הקשר עם ה' מעניק לאדם לא רק הגנה וביטחון בעולם הזה, אלא גם שלמות פנימית ונועם נצחי שאינם כלים לעולם. המזמור נוכח בליטורגיה היהודית בכמה ערוצים. בקהילות רבות נוהגים לומר את המזמור בבית האבל, כדברי עידוד וחיזוק למתאבלים, מתוך אמונה שנפש המת אינה ננטשת לשאול ושעל החיים להוסיף ולבטוח בה'. המזמור נאמר גם באירועי אזכרה, ובתקופה המודרנית שולב בטקסי זיכרון ממלכתיים במדינת ישראל. הקשר נוסף לאמירת המזמור הוא במסגרת פרקי התהלים הנאמרים לפני תפילת ערבית במוצאי שבת. המנהג החל בקהילות תוניסיה וג'רבה, ומשם התפשט לקהילות נוספות בצפון אפריקה ולמסורות ספרדיות אחרות. במעמד זה נוהגים לשוררו בלחן ייחודי. רבי נחמן מברסלב קבע את הפרק כראשון בעשרת המזמורים המרכיבים את "התיקון הכללי" – סדרת פרקי תהלים שייעד לתיקון "פגם הברית". סוק זה מופיע על פרוכות ועל קירות בתי כנסת רבים בארץ ובעולם, כסמל להעמדת נוכחות ה' במרכז החיים הרוחניים ובמיוחד בבית הכנסת. הוא שולב בפיוט "אל בידו" שחיבר רבי אליהו לניאדו, שבו נכתב: "שִׁוִּיתִי שִׁמְךָ לְנֶגְדִּי לְיַחֲדוֹ וּלְעָבְדוֹ". הפסוק "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" נאמר בחלק מן המסורות הספרדיות בקריאת שמע שעל המיטה. הביטוי "יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתַי" מתוך המזמור מצא את דרכו לפיוט הארוך "מי כמוך" של רבי יהודה הלוי. |
|
• (א) מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית - ללכת אחרי ה'. שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ. (ב) נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי.[1] או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך. (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ - כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם - (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר;[2] או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן - וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי. (ה) ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי. (ו) וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני. (ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה - אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר. (ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע,[3] ומשום כך בַּל אֶמּוֹט. (ט) לָכֵן - בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר. (יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.
[1] ראו רש"י. פירושים נוספים: אין אני מבקש טובה מבלעדיך; איני מכיר טובה לזולתך; אין לי טובה אחרת בלעדיך. [2] ראו רד"ק כאן; רמב"ן שמות כב,טו. [3] מורה נבוכים ח"ג נא.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים טז: מכתם לדוד שמרני אל / איטליה / ליוורנו סרג'יו מולכו |
|---|---|
| Tradition |
איטליה - איטליה כללי |
| Melodic tradition |
מכתם לדוד שמרני אל / תהלים טז / איטליה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
| Performance Rating |
1 |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית - ללכת אחרי ה'.
שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ. (ב) נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי.[1] או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך. (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ - כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם - (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר;[2] או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן - וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי. (ה) ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי. (ו) וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני.
(ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה - אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר. (ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע,[3] ומשום כך בַּל אֶמּוֹט. (ט) לָכֵן - בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר.
(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.
[1] ראו רש"י. פירושים נוספים: אין אני מבקש טובה מבלעדיך; איני מכיר טובה לזולתך; אין לי טובה אחרת בלעדיך.
[2] ראו רד"ק כאן; רמב"ן שמות כב,טו.
[3] מורה נבוכים ח"ג נא.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
