אמנות השיר: ציון קחי כל צרי
צוות האתר
המבנה, המשקל והחריזה בקינה "ציון קחי כל צרי".
ציון קחי כל צרי – מילים וביצועים
סימן:
ללא סימן
מבנה וחריזה:
שיר שווה חרוז; החרוז "-רָיִךְ" מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר, ונוסף גם ב"דלת" [=הצלע הראשונה] של הטור הראשון לתפארת הפתיחה. מבנה הפיוט, חריזתו ומשקלו זהים לאלה של קינתו הנודעת של ר' יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי", שהעמידה מעין דגם יסוד לסדרה ארוכה של קינות שנכתבו בידי פייטנים שונים לאורך הדורות.
משקל:
משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה בקרב משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא נע או חטף, שלאחריו תנועה "רגילה" כלשהי; תנועה ארוכה מכונה "יתד", וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה "רגילה" שאין לפניה שווא נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, "תנועה", וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של "יתדות" ו"תנועות" יוצרים "עמודים" המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל., וצירופים מוסכמים של "עמודים" יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. בפיוטנו נבדלים זה מזה (פרט לטור הראשון) ה"דלת" וה"סוגר": הדלת נחתמת ביתד, בעוד הסוגר נחתם בתנועה. פרט לכך שתי הצלעות זהות זו לזו, ונאמנות לדגם המשקל המכונה "המתפשט" – והוא הדגם שהעמיד ר' יהודה הלוי בקינתו "ציון הלא תשאלי", אשר כאמור הייתה מודל לחיקוי לפייטנים רבים, ובתוכם גם לפייטננו. נדגים את סכמת המשקל בטורים הראשונים של הקינה (יושם אל לב הפער בין ה"דלת" של טור הפתיחה לשאר הדלתות):
