audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) אביגדור אונא
  • 2.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) בנימין קליין
  • 3.
    מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) מיכאל יעקב פרידמן
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה רחמים זייני
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו רפאל דלויה
  • 6.
    עכשווי - ישראל ציון אזרד
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ציון הלא תשאלי
מעגל השנה לכל עת;תשעה באב
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֲסִירַיִךְ – עם ישראל, האסור וכבול בגולה. הגולה מדומה לבית כלא, בור ועם ישראל לאסירים, למשל בנבואת זכריה (ט, יא–יב): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ: שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.
    • דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ – מבקשים אותך ומתגעגעים אלייך מגלותם.
    • יֶתֶר עֲדָרָיִךְ – שארית הפליטה שלך. עם ישראל מדומה במקרא ובמדרשים לצאן.
    • מִיָּם – ממערב.
    • וְתֵימָן – דרום.
    • מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן – לפי תהלים קז, ג: וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם.
    • שְׁלוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב – דרשי בשלום בנייך, הרחוקים והקרובים. הלשון לפי ישעיהו נז, יט בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב...
    • עֲבָרָיִךְ – צדדייך.
    • אֲסִיר תַּאֲוָה – אסיר בגלותו, המתאווה לעלות לציון, והוא כמו אסור בידי כמיהתו זו.
    • נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל חֶרְמוֹן – שדמעותיו יורדות כטל מן החרמון. הלשון לפי תהלים קלג, ג: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן...
    • וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ – ומשתוקק שדמעותיו ירדו על הרי ציון.
    • לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים – אינני מפסיק לבכות את כאבך, כמו התן.
    • וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – וכאשר אחלום על גאולתך. לפי תהלים קכו, א: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
    • אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ – שירי השמחה על כך יתנגנו בי ככינור.
    • לְבֵית אֵל וְלִפְנִיאֵל... וּלְמַחֲנַיִם – שמות מקומות בארץ.
    • לִבִּי... מְאֹד יֶהֱמֶה – מאוד אתגעגע.
    • פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ – מקומות התפילה של האנשים הטהורים שחיו בך. "פגע" במקרא משמש גם בלשון תפילה ומפגש.
    • וְהַיּוֹצְרֵךְ – ה', שיצר אותך.
    • פָּתַח לְמוּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק שְׁעָרָיִךְ – כיוון את שערייך כנגד שערי השמים, כפי שנאמר בבראשית כח, יז ...אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וכן כתב המשורר, ריה"ל, בספרו "הכוזרי" (ד, י): "כי זה מקום עליית הנביאים ושער השמים", בהשראת דברי מדרש שיר השירים רבה (ג, י): "זה בית קדשי הקדשים של מעלה שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים של מטה".
    • וּכְבוֹד אֲדֹנָי לְבַד הָיָה מְאוֹרֵךְ – בזמן הגאולה, אורו של ה' יאיר. לפי ישעיהו ס, א קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
    • וְאֵין שֶׁמֶשׁ וְסַהַר וְכוֹכָבִים מְאִירָיִךְ – ולא השמש, הירח והכוכבים הם שיאירו, כנאמר בנבואת ישעיהו (ס, יט): לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.
    • אֶבְחַר לְנַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ – אשפוך נפשי בתפילה.
    • בְּמָקוֹם אֲשֶר רוּחַ אֱלֹהִים שְׁפוּכָה עַל בְּחִירָיִךְ – רוח ה' השורה על הנביאים, לפי לשונו של יואל ג, א: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ... בספרו "הכוזרי" אומר ריה"ל כי רק בארץ ישראל (או בעבורה) אפשר להינבא.
    • וְאַתְּ כִּסֵּא אֲדֹנָי – לפי ירמיהו ג, יז: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא ה'...
    • עֲבָדִים – אולי האומות בכלל, לפי האמור באיכה ה, ח עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם, או שמדובר באופן ספציפי בנוצרים, צאצאי עשו, שיצחק אומר לו על יעקב: ...הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים... (בראשית כז, לז).
    • עֲלֵי כִסְאוֹת גְּבִירָיִךְ – על כסאות המשפט והשלטון בציון.
    • מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ– הלוואי שהייתי משוטט במקומות בהם התגלה ה' לנביאים.
    • מִי יַעֲשֶׂה לִי כְנָפַיִם – הלוואי ויכולתי לעוף כציפור, לפי משלי כג, ה הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם.
    • וְאַרְחִיק נְדוֹד – ארחיק אל ציון, אנדוד למרחקים, לפי תהלים נה, ח: הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה.
    • אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי – אעביר, אטלטל, את החלקים השבורים של לבי.
    • בֵּין בְּתָרָיִךְ – בין השברים שלך בין הריסותייך. ויש כאן משחק על הביטוי משיר השירים ב, יז עַל הָרֵי בָתֶר.
    • אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ – אפול על פני על אדמתך.
    • וְאֶרְצֶה אֲבָנַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת עֲפָרָיִךְ – וארצה ואחבב אפילו את אבנייך ועפרך. לפי תהלים קב, טו כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ.
    • מִבְחַר קְבָרָיִךְ – מערת המכפלה, מקום קבורת האבות והאמהות, על פי דברי בני חת יושבי חברון לאברהם (בראשית כג, ו) ...נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ.
    • בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ – יערותיך והרי הכרמל, או כרמל, שהיתה עיר בנחלת יהודה. הלשון עפ"י ישעיהו י, יח: וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה...
    • בְּגִלְעָדֵךְ – בהר הגלעד שלך.
    • וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ – אתבונן אל הר העברים, ממנו התבונן משה אל הארץ שאליה לא בא (ראו במדבר כז, יב).
    • הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר... שְׁנֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים... – בהר העברים מת משה, ובהר ההר מת ונקבר אהרן.
    • מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ – משה ואהרן.
    • חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵךְ – אויר ארץ ישראל מחיה את הנשמות. וכך כותב ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי ד, יז "ונקרא אלהי הארץ בעבור שיש לה כוח מיוחד מאוירה וארצה ושמיה.
    • וּמִמָּר דְרוֹר אַבְקַת עֲפָרֵךְ – אבק עפרך טוב מבשמים. מָר דְּרוֹר הוא בושם, כמוזכר בשמות ל, כג: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת.
    • וְנֹפֶת צוּף נְהָרָיִךְ – נהרותייך הם כדבש. הלשון עפ"י מה שנאמר על דברי התורה במשלי יט, יא: ...וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
    • יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף – יהיה לי נעים ללכת אפילו ערום ויחף, כפי שנאמר על ישעיהו (כ, ב) וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף.
    • עֲלֵי חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ – על חורבות בית המקדש.
    • בִּמְקוֹם אֲרוֹנֵךְ אֲשֶׁר נִגְנַז וּבִמְקוֹם כְּרוּבַיִךְ – במקום בו שכן הארון ועליו הכרובים. לפי הבבלי (יומא נב, ע"ב) יאשיהו המלך גנז את הארון: "ומי גנזו? – יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו? – ראה שכתוב 'יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים עליך' – עמד וגנזו, שנאמר 'ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל'". בזמנו של ירמיהו כבר נעלם הארון.
    • אֲשֶׁר שָׁכְנוּ חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ – ששכנו בקודש הקדשים.
    • אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי – אגזוז את שערי המפואר ואשליך אותו לאות אבל, כפי שאומר ירמיהו (ז, כט) גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי... כִּי מָאַס ה' וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ.
    • וְאֶקֹּב – ואקלל.
    • זְמָן חִלֵּל בְּאֶרֶץ טְמֵאָה אֶת נְזִירָיִךְ – את הזמן שבו חוללו קדושייך בארץ טמאה.
    • אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת – איך אוכל לאכול ולשתות, כיצד יהיה טעים בפי מזון ומשקה.
    • בְּעֵת אֶחֱזֶה – כשאני רואה.
    • כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת כְּפִירָיִךְ – שהכלבים סוחבים את האריות שלך, כלומר שאומות העולם משפילים אותך ואת גדולייך, לפי ירמיהו טו, ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת... אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית.
    • אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי – איך אהנה ממתיקות אור היום, לפי קהלת יא, ז: וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ.
    • בְּעוֹד אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ – כל זמן שאני רואה את העורבים הנחותים, כלומר האויב, נושאים בפיהם את פגרי הנשרים, מלכי העופות, גדולייך?
    • כּוֹס הַיְגוֹנִים – כוס הצער.
    • לְאַט, הַרְפִּי מְעַט – מתי יתמו הצרות, אינני יכול לשאת את הצער והכאב.
    • כְסָלַי – מחשבותי, תודעתי.
    • מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ – גופי ונפשי שבעו מרורים, לפי איוב ט, יח: לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים. כְסָלַי מוזכר בתהלים לח, ח: כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה... ומפורש שם כמותניים.
    • עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה – כאשר אזכור את שומרון. אָהֳלָה בפי יחזקאל הנביא הוא כינוי פיוטי לשומרון.
    • אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ – אשתה את מרירותך, לפי איוב ו, ד כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי...
    • וְאֶזְכֹּר אָהֳלִיבָה – וכשאזכור את ירושלים. אָהֳלִיבָה בפי יחזקאל הנביא הוא כינוי פיוטי לירושלים, שאוהל ה' (בית המקדש) בה.
    • וְאֶמְצֶה אֶת שְׁמָרָיִךְ – אשתה את מיצוי שמריה המרים ביותר, לפי תהלים עה, ט: כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ.
    • צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי – ציון שכולה יופי, המעוטרת ביופי, כמתואר במגלת איכה ב, טו: סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ.
    • מִבּוֹר שְׁבִי שׁוֹאֲפִים נֶגְדֵּךְ – כשהם שבויים בגלות הם שואפים אלייך.
    • וּמִשְׁתַּחֲוִים אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֱלֵי נֹכַח שְׁעָרָיִךְ – כל תפילותיהם מכוונות אלייך.
    • אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּ מֵהַר לְגִבְעָה – לכל מקום, כפי שאומר ירמיהו (נ, ו) צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שֹׁובְביּם שֹׁובְבוּם מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם.
    • וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ – ולא שכחו את גדרות מקום מרעיתם, אותך.
    • הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ – הנאחזים בשולי בגדך.
    • וּמִתְאַמְּצִים לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ – מתאמצים להיחאחז בך, לעלות אלייך. לפי שיר השירים ז, ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו...
    • שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס – בבל ומצרים.
    • הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם – האם יהיו שוות ערך אלייך בגודלן?
    • וְאִם הֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ – האם ניתן להשוות את הבלי אמונותיהם לאורים ותומים המונחים בחושן שעל חזהו של הכהן הגדול?
    • יִשְׁנֶה – ישתנה, כמו באיכה ד, א אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.
    • וְיַחְלֹף – ויעבור.
    • כְּלִיל – כתר.
    • יִשְׁנֶה וְיַחְלֹף כְּלִיל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֱלִיל – לפי ישעיהו ב, יח: וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף.
    • חָסְנֵךְ לְעוֹלָם – ואילו את תהיי קיימת לעולם.
    • לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ – כתרייך לנצח נצחים.
    • אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ – ה' בחר בירושלים כמקום מושבו, לבית המקדש. לפי תהלים קלב, יג כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ.
    • וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ – ומאושר יהיה האדם.
    • יִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ – שיזכה לכך שה' יבחר בו ושישכון בציון, לפי תהלים סה, ה: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.
    • אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה – אשרי המחכה לגאולה שיזכה לראות גם את בואה.
    • עֲלוֹת אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ – את עליית אור הגאולה, לפי ישעיהו נח, ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ.
    • וְלַעְלֹז – ולשמוח.
    • בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ – כשתשובי אל ימייך הראשונים, לפי יחזקאל טז, נה וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?