|
פרשת נשא היא הפרשה השנייה בחומש במדבר, והארוכה ביותר בתורה: בה 176 פסוקים. היא נקראת תמיד בסמיכות לחג השבועות. הפרשה ממשיכה עם תיאור תפקידי הלויים בנשיאת המשכן: בני גרשון מגיל שלושים עד חמישי מופקדים על נשיאת היריעות, הקלעים והמסכים. בני מררי הופקדו על הקרשים והעמודים. על עבודת השבטים הללו הופקד איתמר בן אהרן. בני קהת העובדים במשכן מנו 2,750, בני גרשון – 2,630, ובני מררי – 3,200: סה"כ 8,580 גברים לוויים כשירים לעבודת המשכן. ה' מצווה את משה לשלוח מן המחנה כל זכר ונקבה שלקו בצרעת או נטמאו למת, על מנת שלא יטמאו את המחנה – ובני ישראל הקפידו על כך. ה' מצווה כי אדם שמעל בקדושים יתוודה על החטא וישיב את המעילה בתוספת חמישית. אם אין למי להשיב – יש להביא לכהן בתוספת איל כיפורים (שיוזכר בחומש ויקרא). אגב מוזכר שיש לתרום תרומות לכהן (על פי המדרש, מדובר בביכורים). במקרה שבו גבר חושד שאשתו קיימה יחסים עם גבר אחר, עליו להביא את אשתו אל הכהן, וכן קרבן מקמח שעורים נקי, הנקרא מנחת זיכרון. הכהן פורע את ראש האישה וממלא כלי חרס במים ובהם עפר מקרקע המשכן. הוא מזהיר את האישה כי המים ישפיעו על גופה לרעה אם קיימה יחסים עם גבר אחר, והאישה עונה אמן. הקללות לאישה נכתבות על ספר (קלף) שמוכנס אל תוך המים, והכהן לוקח את המנחה מהאישה ומקריב אותה במזבח. אם האישה אכן בגדה בבעלה, גופה נפגע והיא מוקעת. אם לא – היא זוכה לילדים. פרשה זו נקראת "פרשת סוטה". ה' מגדיר גם את דיני אדם שנדר להזיר את עצמו לתקופה מסוימת. עליו להימנע מצריכת ענבים ותוצריהם, אסור לו לגלח את ראשו ולא להיטמא למת, שכן הוא קודש לה'. אם הוא נטמא למת בפתאומיות, עליו להיטהר ולגלח את ראשו ביום השביעי. ביום השמיני עליו להביא קרבן מן העוף לחטאת ולעולה. עליו להביא כבש לאשם ולהשלים מחדש את ימי נזירותו. בסיום נזירותו עליו להביא כבש לעולה, כבשה לחטאת, איל לשלמים, סל מצות ורקיקי מצות. הנזיר מגלח את שער ראשו באהל מועד, והשער נשרף עם השלמים. הכהן מניח זרוע מן האיל, חלת מצה ורקיק מצה מושמים על ידי הנזיר. הכהן מניף אותם, ואחר כך שותה הנזיר יין. ה' מצווה את משה ללמד את אהרן את ברכת הכהנים. כשמשה מסיים להקים את המשכן הוא מושח ומקדש אותו. שנים עשר נשיאי ישראל מביאים קרבנות לחנוכת המשכן ועגלות לנשיאת המשכן וכליו. ה' מצווה כי העגלות ישמשו את הלווים, ומשה מחלק אותן בין בני גרשון ומררי, (בני קהת נושאים את הכלים ישירות על כתפיהם). קרבן הנשיאים מוקרב מדי יום במשך 12 ימים, על פי סדר השבטים במדבר. הקרבן כולל קערת ומזרק כסף מלאים סולת מעורבת בשמן, כף זהב מלאה קטורת, פר, איל וכבש לעולה, שעיר עזים לחטאת, שתי פרות, חמישה אילים, חמישה תיישים וחמישה כבשים לשלמים. תיאור הקרבן חוזר 12 פעמים במדויק, מקרבן נחשון נשיא יהודה, עד קרבן אחירע נשיא נפתלי. לאחר מכן מסכמת את התורה את תכולת כלל הקרבנות. כשמשה מגיע לאהל מועד, קול ה' נשמע אליו מבעד לכפורת. |
| כותר |
פרשת נשא |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פרשת נשא היא הפרשה השנייה בחומש במדבר, והארוכה ביותר בתורה: בה 176 פסוקים. היא נקראת תמיד בסמיכות לחג השבועות.
הפרשה ממשיכה עם תיאור תפקידי הלויים בנשיאת המשכן: בני גרשון מגיל שלושים עד חמישי מופקדים על נשיאת היריעות, הקלעים והמסכים. בני מררי הופקדו על הקרשים והעמודים. על עבודת השבטים הללו הופקד איתמר בן אהרן. בני קהת העובדים במשכן מנו 2,750, בני גרשון - 2,630, ובני מררי - 3,200: סה"כ 8,580 גברים לוויים כשירים לעבודת המשכן.
ה' מצווה את משה לשלוח מן המחנה כל זכר ונקבה שלקו בצרעת או נטמאו למת, על מנת שלא יטמאו את המחנה - ובני ישראל הקפידו על כך.
ה' מצווה כי אדם שמעל בקדושים יתוודה על החטא וישיב את המעילה בתוספת חמישית. אם אין למי להשיב - יש להביא לכהן בתוספת איל כיפורים (שיוזכר בחומש ויקרא). אגב מוזכר שיש לתרום תרומות לכהן (על פי המדרש, מדובר בביכורים).
במקרה שבו גבר חושד שאשתו קיימה יחסים עם גבר אחר, עליו להביא את אשתו אל הכהן, וכן קרבן מקמח שעורים נקי, הנקרא מנחת זיכרון. הכהן פורע את ראש האישה וממלא כלי חרס במים ובהם עפר מקרקע המשכן. הוא מזהיר את האישה כי המים ישפיעו על גופה לרעה אם קיימה יחסים עם גבר אחר, והאישה עונה אמן. הקללות לאישה נכתבות על ספר (קלף) שמוכנס אל תוך המים, והכהן לוקח את המנחה מהאישה ומקריב אותה במזבח. אם האישה אכן בגדה בבעלה, גופה נפגע והיא מוקעת. אם לא - היא זוכה לילדים. פרשה זו נקראת "פרשת סוטה".
ה' מגדיר גם את דיני אדם שנדר להזיר את עצמו לתקופה מסוימת. עליו להימנע מצריכת ענבים ותוצריהם, אסור לו לגלח את ראשו ולא להיטמא למת, שכן הוא קודש לה'. אם הוא נטמא למת בפתאומיות, עליו להיטהר ולגלח את ראשו ביום השביעי. ביום השמיני עליו להביא קרבן מן העוף לחטאת ולעולה. עליו להביא כבש לאשם ולהשלים מחדש את ימי נזירותו.
בסיום נזירותו עליו להביא כבש לעולה, כבשה לחטאת, איל לשלמים, סל מצות ורקיקי מצות. הנזיר מגלח את שער ראשו באהל מועד, והשער נשרף עם השלמים. הכהן מניח זרוע מן האיל, חלת מצה ורקיק מצה מושמים על ידי הנזיר. הכהן מניף אותם, ואחר כך שותה הנזיר יין.
ה' מצווה את משה ללמד את אהרן את ברכת הכהנים.
כשמשה מסיים להקים את המשכן הוא מושח ומקדש אותו. שנים עשר נשיאי ישראל מביאים קרבנות לחנוכת המשכן ועגלות לנשיאת המשכן וכליו.
ה' מצווה כי העגלות ישמשו את הלווים, ומשה מחלק אותן בין בני גרשון ומררי, (בני קהת נושאים את הכלים ישירות על כתפיהם). קרבן הנשיאים מוקרב מדי יום במשך 12 ימים, על פי סדר השבטים במדבר. הקרבן כולל קערת ומזרק כסף מלאים סולת מעורבת בשמן, כף זהב מלאה קטורת, פר, איל וכבש לעולה, שעיר עזים לחטאת, שתי פרות, חמישה אילים, חמישה תיישים וחמישה כבשים לשלמים. תיאור הקרבן חוזר 12 פעמים במדויק, מקרבן נחשון נשיא יהודה, עד קרבן אחירע נשיא נפתלי. לאחר מכן מסכמת את התורה את תכולת כלל הקרבנות.
כשמשה מגיע לאהל מועד, קול ה' נשמע אליו מבעד לכפורת.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
