|
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות, ובה 118 פסוקים. הפרשה מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים – בחלק הראשון רצף ארוך של מצוות, חלקה השני דברי הברית, וחלקה השלישי הוא המשך של מעמד הר סיני מתיאורו בסוף פרשת יתרו. העיסוק המרכזי בחלקה הראשון של הפרשה הוא כשמה, דיני המשפטים, דינים הנוגעים לעניינים שבין אדם לחברו. מה עונשו של גנב, של גזלן, של רוצח, של מי שמזיק לחברו, דיני עבדים ודיני שבועות. הפרשה גם עוסקת ביחס לחלשים בחברה – גרים יתומים ואלמנות – ומה מותר ואסור לעשות להם. בהמשך עוסקת התורה גם בדיני הדיינים, כיצד יש להכריע את הדין, וממה הדיין צריך להיזהר ביושבו לדון במקרה זה או אחר. בסופו של החלק הזה של הפרשה מופיע קטע שמופיע עוד פעמיים נוספות בתורה בניסוחים שונים מעט (בפרשת ראה ובפרשת כי תשא) ובו הציווי על השמיטה, על שלושת הרגלים, מצוות ביכורים ואיסור אכילת גדי בחלב אִמו. חלקה השני של הפרשה עוסק בקיום הברית, ומה יזכו עם ישראל אם ישמרו את המצוות אשר קיבלו עליהם בסיני. התורה מתארת כיצד מלאך ה' ילך לפניהם בעת כיבוש הארץ ויביס את שבעת העמים היושבים בה. עם ישראל מצווה להשמיד את כל העבודה הזרה שעבדו עמי הארץ, וה' יברך את פרנסתם, ויסיר מהם כל מחלה ונזק. בסופה של הפרשיה מודגשים שוב האיסור על כריתת ברית עם יושבי הארץ על מנת להימנע מלהיכשל בעוונותיהם, והחובה להשמיד את העבודה הזרה שלהם. בסופה של הפרשה מופיע מעין מעמד המשך למעמד הר סיני. לאחר שמשה שב אל העם ומלמד אותם את דבר ה' הם מקיימים טקס של כריתת ברית. העם בונה מזבח תחת הר סיני, מוקרבים עליו קורבנות, ואת חציו של הדם שופכים עליו. משה קורא את דברי הברית באזני העם, ובמעמד זה הם עונים את האמירה המפורסמת "נעשה ונשמע". לאחר מכן, משה לוקח את חציו השני של הדם, וזורק על בני ישראל. לאחרן מכן מופיעה אחת הפרשיות הסתומות בתורה, שנתקשו בה מאוד הפרשנים. התורה מתארת כיצד משה עולה יחד עם אהרן, נדב, אביהוא וזקני ישראל אל הר סיני. שם הם רואים את האלהים, "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר", ולאחר מכן הם אוכלים ושותים. פרשנויות רבות ניתנו למשמעות האמירה שהם ראו את האלהים. בסוף הפרשה מצטווה משה לעלות אל הר סיני כדי לקבל את לוחות האבן. הר סיני מתכסה ענן, ובראשו אש בוערת, ומשה נכנס אל תוך הענן, ושוהה שם ארבעים יום וארבעים לילה.
|