|
פרשת דברים היא הפרשה הפותחת את חומש דברים, החומש החמישי והאחרון. בפרשה מאה וחמישה פסוקים. היא פותחת את נאומו של משה רבנו על סף הכניסה לארץ, נאום שיימשך לכל אורך החומש. נאומו של משה, המוכתר בכותרת "דברים", נאמר בערבות מואב, החל בא' בשבט בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים. הנאום סוקר את ארבעים שנות בני ישראל במדבר. בפרשה פותח משה ומתאר את הקושי שהיה לו לשאת לבדו בנטל הנהגת העם. הוא מספר שפנה לעם בשל קושי זה וביקש כי יציגו מועמדים לסייע לו בהנהגת העם ובשפיטתו. הדברים שונים מעט מתיאור הדברים בעת מעשה, בפרשת יתרו, ורבו הפירושים על ההבדלים בתיאורים. לדברים אלו מוסיף משה את פירוט ההוראות שנתן לדיינים כי ישפטו משפט צדק, הוראות שנתפסו כמצוות ייעודיות לדיינים בקרב מוני המצוות למיניהם. לאחר מכן סוקר משה את חטא המרגלים. גם כאן יש כמה הבדלים מול התיאור בפרשת שלח לך, בעיקר כהצגת בני ישראל כיוזמי מסע הריגול. ההתרחשות הבאה שמוזכרת ומתוארת בהרחבה רבה היא כיבוש ארץ ישראל המזרחית והמלכים שמשלו באותן ממלכות. הסיפור מסתיים בהורָשָתה לחלק מן השבטים: ראובן, גד וחצי שבט המנשה, ובהוראה ליורשי החבלים הללו להיות שותפים בלחימה בכיבוש ארץ ישראל כולה. משם המעבר טבעי לציווי ליהושע, יורשו של משה: עד היית לכל הטוב שהרעיף הקב"ה לעם ישראל במלחמותיו במדבר, והדבר ימשיך הלאה – ה' הוא הנלחם לעם ישראל. פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, והפטרתה הקבועה היא הפרק הראשון בספר ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ". על שם ההפטרה מכונה השבת "שבת חזון". על הקשר שבין הפרשה, ההפטרה והסמיכות לתשעה באב ניתן ללמוד ממדרש "איכה רבה", המצביע על כך שהמילה "איכה" חוזרת הן בראשית הפרשה ("איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"), הן בהפטרה ("איכה היתה לזונה קריה נאמנה") והן בראשית מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב ("איכה ישבה בדד"). קשר נוסף בין הפרשה לתשעה באב הוא בחטא המרגלים – שעל פי המסורת היהודית אירע בתשעה באב, ובעטיו נקבעה ביום זה בכייה לדורות. |
| כותר |
פרשת דברים |
|---|---|
| מעגל השנה |
שבת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פרשת דברים היא הפרשה הפותחת את חומש דברים, החומש החמישי והאחרון. בפרשה מאה וחמישה פסוקים. היא פותחת את נאומו של משה רבנו על סף הכניסה לארץ, נאום שיימשך לכל אורך החומש. נאומו של משה, המוכתר בכותרת "דברים", נאמר בערבות מואב, החל בא' בשבט בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים. הנאום סוקר את ארבעים שנות בני ישראל במדבר.
בפרשה פותח משה ומתאר את הקושי שהיה לו לשאת לבדו בנטל הנהגת העם. הוא מספר שפנה לעם בשל קושי זה וביקש כי יציגו מועמדים לסייע לו בהנהגת העם ובשפיטתו. הדברים שונים מעט מתיאור הדברים בעת מעשה, בפרשת יתרו, ורבו הפירושים על ההבדלים בתיאורים. לדברים אלו מוסיף משה את פירוט ההוראות שנתן לדיינים כי ישפטו משפט צדק, הוראות שנתפסו כמצוות ייעודיות לדיינים בקרב מוני המצוות למיניהם.
לאחר מכן סוקר משה את חטא המרגלים. גם כאן יש כמה הבדלים מול התיאור בפרשת שלח לך, בעיקר כהצגת בני ישראל כיוזמי מסע הריגול. ההתרחשות הבאה שמוזכרת ומתוארת בהרחבה רבה היא כיבוש ארץ ישראל המזרחית והמלכים שמשלו באותן ממלכות. הסיפור מסתיים בהורָשָתה לחלק מן השבטים: ראובן, גד וחצי שבט המנשה, ובהוראה ליורשי החבלים הללו להיות שותפים בלחימה בכיבוש ארץ ישראל כולה. משם המעבר טבעי לציווי ליהושע, יורשו של משה: עד היית לכל הטוב שהרעיף הקב"ה לעם ישראל במלחמותיו במדבר, והדבר ימשיך הלאה - ה' הוא הנלחם לעם ישראל.
פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, והפטרתה הקבועה היא הפרק הראשון בספר ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ". על שם ההפטרה מכונה השבת "שבת חזון". על הקשר שבין הפרשה, ההפטרה והסמיכות לתשעה באב ניתן ללמוד ממדרש "איכה רבה", המצביע על כך שהמילה "איכה" חוזרת הן בראשית הפרשה ("איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"), הן בהפטרה ("איכה היתה לזונה קריה נאמנה") והן בראשית מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב ("איכה ישבה בדד"). קשר נוסף בין הפרשה לתשעה באב הוא בחטא המרגלים - שעל פי המסורת היהודית אירע בתשעה באב, ובעטיו נקבעה ביום זה בכייה לדורות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
