ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
רְאֵה-נָא בְעָנְיֵנוּ, וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. |
|
ברכת גואל ישראל היא הברכה השביעית בתפילת העמידה לחול, והרביעית בחטיבת הבקשות האישיות שבה. היא מופיעה לאחר בקשת הסליחה, כמאמר התלמוד הירושלמי "סלחת לנו – גאלינו" (ירושלמי ברכות ב, ד). אחרי שהודינו בחטאינו וביקשנו סליחה עליהם, אפשר להתחיל לבקש על צרכי הפרט של כל אחד ואחת. הצורך הבסיסי ביותר הוא בביטחון היסודי של החיים, בהצלה מצרות וממאסר. התלמוד הבבלי מסביר את מיקומה של הברכה דווקא ביחס למספר הברכות הכולל: "ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית." (בבלי ברכות יז, ע"ב). כשם שהגאולה העתידית תתחיל בשנה השביעית במחזור השנים היהודי, כך ברכת הגאולה נקבעה כברכה השביעית בסדר הברכות שבכל יום ויום. לשון הברכה והקישור שעשה רבא גורמים לבלבול מסוים – הם יוצרים רושם שהברכה עוסקת בגאולה הכללית שלעתיד לבוא, ואם כך מה טעם ראו עורכי התפילה להציבה כאן? מדוע היא נאמרת כחלק מרצף הבקשות שעוסקות בצרכים האישיים והפרטיים (ולא בסוף החטיבה יחד עם ברכת צמח דוד ובונה ירושלים)? ניתנו לכך כמה תירוצים והסברים, אולם התשובה הפשוטה היא שבמקורה, ברכה זו עסקה בגאולה פרטית מן הצרות (ואולי בגאולה ממאסר, בהקבלה למילים "מתיר אסורים" שבברכת גבורות). אחת מן ההוכחות לכך היא הפסוק שמהווה בסיס ללשון הברכה: "רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי" (תהלים קיט, קנג–קנד). בתעניות ציבור, לאחר ברכת "גואל ישראל" נאמרת מפי שליח הציבור ברכת "עננו" שהיא בקשת רחמים על צרות הנוגעות לכלל הציבור. ניתן לראות בכך מעבר מבקשת הרחמים על הצרות הפרטיות אל ההקשר הציבורי הרחב יותר (ואולי לכן הברכה נאמרת רק בחזרת הש"ץ). בניגוד לברכת הגאולה שבסוף קריאת שמע ולאחר ההלל שנאמר בערב פסח, הנחתמת ב"גאל ישראל", חתימת הברכה בתפילת העמידה היא "גואל ישראל", בלשון הווה. האמורא רבא מציין את ההבדל הזה ומסביר: "אמר רבא: קריאת שמע והלל – גאל ישראל, דצלותא [שבתפילה] – גואל ישראל. מאי טעמא? דרחמי נינהו [משום שהיא בקשת רחמים]." ההבדל בין שתי הלשונות הוא ההבדל שבין עבר להווה, משום שבתפילה אנו מבקשים על גאולה שעוד לא אירעה, זוהי בקשת רחמים ולא ברכת שבח. עם זאת, ייתכן שגם הלשון "גאל ישראל" אינה בהכרח שבח בלשון עבר – או מפני שזוהי צורה לשונית קדומה המתארת הווה, או משום שיש לקרוא את המילה כשם ולא כפועל (בדומה לכינוי האל "קנא" ו"סלח"). בגניזה ניתן לראות שרידים לנוסחים שטרם קיבלו את החלוקה המוחלטת של רבא, וגורסים "גאל ישראל" גם בתפילה – ומכל מקום, מדובר בבקשת רחמים כחלק מחטיבת שאילת צרכי היחיד שבתפילת העמידה בחול. |
|
• רְאֵה בְעָנְיֵנוּ - תחילת בקשת הגאולה היא בבקשה שהאל יראה את הצרות שבהן אנו מצויים, בדומה לפסוק מתהלים: רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי." (תהלים קיט, קנג-קנד). ולתיאור תחילת גאולת מצרים: "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג, ז). • רְאֵה-נָא - המילה נא מדגישה את לשון הרחמים והבקשה שבברכה, "אין נא אלא לשון בקשה" (תלמוד בבלי ברכות ט, ע"א). • ענינו - "עוני" אינו משקף כאן מצוקה כלכלית, אלא הימצאות בשפל ובהתמודדות עם צרות. ראו למשל תהלים קב (א-ג): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי." במקום אחר, הרד"ק מסביר: "עני - מוכנע כעני" (שמואל ב כב, כח). • רִיבָה רִיבֵנוּ - התמודד עבורנו עם האויבים-היריבים ועם הצרות. • לְמַעַן שְׁמֶךָ - הבקשה לגאולה אינה רק עבור המתפללים, אלא גם עבור האל, עבור שמו. זהו מוטיב שכיח בתפילות ובפיוטים רבים, וניתן למצוא לו מקור בכמה מקומות במקרא. ראו למשל "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יחזקאל כ, ט). • כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה/כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אַתָּה - הנימוק לבקשה (שייתכן שלא הופיע בברכה בנוסחהּ התמציתי המקורי) נשען על מידותיו של האל, על כך שהוא אל גואל ועל פי דרכו הוא נענה לבקשות גאולה. ראו למשל "גאלנו מעולם שמך" (ישעיהו סג, טז). הנוסח "אל מלך" מופיע בסידור הרמב"ם, וכנראה בעקבותיו התקבל בנוסח תימן. • גּוֹאֵל יִשְׁרָאֵל - בנוסחים בימינו התקבלה אמירת הברכה בלשון הווה ותחנונים. אף שזוהי ברכה פרטית שנאמרת ברצף הבקשות האישיות, היא נחתמת באופן כללי, "גואל ישראל". למעשה, הבקשות נאמרות כולן בלשון רבים (כהזדהות ועמידה יחד עם הציבור) וייתכן אף שלשון החתימה כאן היא מעין שבח או פניה אל האל שכבר גאל את ישראל כמה וכמה פעמים, ונקרא "גואל ישראל" בשל כך. |
| כותר |
ברכת הגאולה (מתוך תפילה העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• רְאֵה בְעָנְיֵנוּ - תחילת בקשת הגאולה היא בבקשה שהאל יראה את הצרות שבהן אנו מצויים, בדומה לפסוק מתהלים: רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי." (תהלים קיט, קנג-קנד). ולתיאור תחילת גאולת מצרים: "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג, ז).
• רְאֵה-נָא - המילה נא מדגישה את לשון הרחמים והבקשה שבברכה, "אין נא אלא לשון בקשה" (תלמוד בבלי ברכות ט, ע"א).
• ענינו - "עוני" אינו משקף כאן מצוקה כלכלית, אלא הימצאות בשפל ובהתמודדות עם צרות. ראו למשל תהלים קב (א-ג): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי." במקום אחר, הרד"ק מסביר: "עני - מוכנע כעני" (שמואל ב כב, כח).
• רִיבָה רִיבֵנוּ - התמודד עבורנו עם האויבים-היריבים ועם הצרות.
• לְמַעַן שְׁמֶךָ - הבקשה לגאולה אינה רק עבור המתפללים, אלא גם עבור האל, עבור שמו. זהו מוטיב שכיח בתפילות ובפיוטים רבים, וניתן למצוא לו מקור בכמה מקומות במקרא. ראו למשל "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יחזקאל כ, ט).
• כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה/כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אַתָּה - הנימוק לבקשה (שייתכן שלא הופיע בברכה בנוסחהּ התמציתי המקורי) נשען על מידותיו של האל, על כך שהוא אל גואל ועל פי דרכו הוא נענה לבקשות גאולה. ראו למשל "גאלנו מעולם שמך" (ישעיהו סג, טז). הנוסח "אל מלך" מופיע בסידור הרמב"ם, וכנראה בעקבותיו התקבל בנוסח תימן.
• גּוֹאֵל יִשְׁרָאֵל - בנוסחים בימינו התקבלה אמירת הברכה בלשון הווה ותחנונים. אף שזוהי ברכה פרטית שנאמרת ברצף הבקשות האישיות, היא נחתמת באופן כללי, "גואל ישראל". למעשה, הבקשות נאמרות כולן בלשון רבים (כהזדהות ועמידה יחד עם הציבור) וייתכן אף שלשון החתימה כאן היא מעין שבח או פניה אל האל שכבר גאל את ישראל כמה וכמה פעמים, ונקרא "גואל ישראל" בשל כך.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
