ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
חלוקת העליות מבוססת על הקריאה בימות החול. בשבת חלוקת העליות שונה. בראשית כא, א–לד: (עלייה ראשונה:) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: (עלייה שנייה:) וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ: וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי: וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק: וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: (עלייה שלישית:) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת: וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (עלייה רביעית:) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ: וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ: וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית: (עלייה חמישית) וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן: וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה: וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת: עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם: וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים: וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם: וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים: כאן אומרים חצי קדיש. מפטיר: במדבר כט, א-ו: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל: וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'. |
|
ביום א' של ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה לקריאת התורה. בספר התורה הראשון קוראים קטע מפרשת וירא ("וה' פקד את שרה", בראשית כא, א-לד) הנפתח בהולדת יצחק לאברהם ושרה לעת זקנותם שלא לפי הטבע, ממשיך בפרשיית גירוש הגר וישמעאל, בנו הראשון של אברהם, על פי דבר שרה אשת אברהם, והבחירה בבנו השני יצחק כבן הממשיך של שושלת אברהם ("כי ביצחק יקרא לך זרע"), ומסתיים בברית שכרת אברהם עם אנשי ארץ פלישתים אחרי המאבק בינו לבינם; בספר השני קוראים קטע מפטיר מפרשת פנחס ("ובחודש השביעי", במדבר כט, א-ו) העוסק בקרבנות המוספים של ראש השנה (קרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש בשבתות, ראשי חודשים וימים טובים, בנוסף על הקרבנות הרגילים). קטע הקריאה העוסק בהולדת יצחק נבחר לקריאה בראש השנה משום ש"בראש השנה נפקדה שרה" (ראש השנה יא, א), כלומר זכתה להיריון שממנו נולד יצחק, שהוא מאבות האומה; לטעם זה מצטרף גם הרצון להזכיר לפני ה' ביום הזיכרון (שמו המקראי של ראש השנה) את אלו שנזכרו לטוב ולחסד, כדי להשפיע עלינו חסד דומה, וכפי שכותב רש"י: "בא זכרונם [של אברהם ושרה] לטובה [לפני ה'] ונגזר עליהן [=עליהם] הריון"; טעם שלישי לבחירה בקטע זה הוא עיסוקו בהולדת יצחק ובכך הוא מכין את השומעים לקראת קטע הקריאה הראשון של היום השני, העוסק בעקידת יצחק (שנבחר לקריאה מטעמיו שלו); קטע הקריאה מפרשת פנחס נבחר מפני שהוא עוסק בקרבנות החג עצמו, לפי הכלל "מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו" (מגילה לא, ע"א). ביום זה של ראש השנה עולים לתורה שישה קרואים בסך הכל: חמישה לספר הראשון, ועוד אחד, המפטיר, לספר השני. במקרה שראש השנה חל בשבת, מחלקים את קטע הקריאה הראשון לשבעה עולים, כנהוג בכל שבת. התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבנו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים. הד לכך ניתן למצוא גם בהתגבשות סדרי הקריאה בתורה בראש השנה: בעוד שבמשנה (מגילה ג, ה) נאמר שביום הראשון של ראש השנה קוראים קטע מפרשת פנחס בלבד (הנפתח במילים "ובחודש השביעי"), המנהג הנפוץ בכל קהילות ישראל עוד מימי הראשונים הוא להקדים ולקרוא בספר הראשון קטע מפרשת וירא ("וה' פקד את שרה"), וזאת לפי דעה מאוחרת, שמובאת בגמרא בשם "יש אומרים" (מגילה לא, ע"א). קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את כל קטעי הקריאה של ראש השנה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים ומשמשת גם בקריאה של יום הכיפורים. לפי המקובל, במנגינה זו קוראים בשני הספרים בשני הימים. מנהג חסידי חב"ד לובביץ', לעומת זאת, הוא לקרוא את הקטע הראשון במנגינה המיוחדת ואת הקטע השני, המפטיר, במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה. |
| כותר |
קריאה בתורה ליום א' של ראש השנה |
|---|---|
| מעגל השנה |
ראש השנה |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
ביום א' של ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה לקריאת התורה. בספר התורה הראשון קוראים קטע מפרשת וירא ("וה' פקד את שרה", בראשית כא, א-לד) הנפתח בהולדת יצחק לאברהם ושרה לעת זקנותם שלא לפי הטבע, ממשיך בפרשיית גירוש הגר וישמעאל, בנו הראשון של אברהם, על פי דבר שרה אשת אברהם, והבחירה בבנו השני יצחק כבן הממשיך של שושלת אברהם ("כי ביצחק יקרא לך זרע"), ומסתיים בברית שכרת אברהם עם אנשי ארץ פלישתים אחרי המאבק בינו לבינם
ביום זה של ראש השנה עולים לתורה שישה קרואים בסך הכל: חמישה לספר הראשון, ועוד אחד, המפטיר, לספר השני. במקרה שראש השנה חל בשבת, מחלקים את קטע הקריאה הראשון לשבעה עולים, כנהוג בכל שבת.
התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבנו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים. הד לכך ניתן למצוא גם בהתגבשות סדרי הקריאה בתורה בראש השנה: בעוד שבמשנה (מגילה ג, ה) נאמר שביום הראשון של ראש השנה קוראים קטע מפרשת פנחס בלבד (הנפתח במילים "ובחודש השביעי"), המנהג הנפוץ בכל קהילות ישראל עוד מימי הראשונים הוא להקדים ולקרוא בספר הראשון קטע מפרשת וירא ("וה' פקד את שרה"), וזאת לפי דעה מאוחרת, שמובאת בגמרא בשם "יש אומרים" (מגילה לא, ע"א).
קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את כל קטעי הקריאה של ראש השנה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים ומשמשת גם בקריאה של יום הכיפורים. לפי המקובל, במנגינה זו קוראים בשני הספרים בשני הימים. מנהג חסידי חב"ד לובביץ', לעומת זאת, הוא לקרוא את הקטע הראשון במנגינה המיוחדת ואת הקטע השני, המפטיר, במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
