ישראל עבדיך / הודו – "בני ישראל" (בומביי) / להקת "צלילי ראג"
הודו - בני ישראל
להאזנה
פתח אליהו / מתוך הזהר פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב, וְאָמַר: רִבּוֹן עַלְמִין, אַנְתְּ הוּא חַד וְלָא בְחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל־עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל־ סְתִימִין, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל. אַנְתְּ הוּא דְּאַפַּקְתְּ עֶשֶׂר תִּקּוּנִין, וּקְרֵינַן לוֹן: עֶשֶׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עַלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן, וְעַלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן. וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי־נְשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְּקָשִׁיר לוֹן, וּמְיַחֵד לוֹן. וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו, כָּל־מַאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵהּ מֵאִלֵּין עֶשֶׂר - אִתְחֲשִׁיב לֵהּ כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ בָּךְ. וְאִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אַזְלִין כְּסִדְרָן - חַד אֲרִיךְ, וְחַד קָצֵר, וְחַד בֵּינוֹנִי. וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן, וְלֵית מַאן דְּאַנְהִיג לָךְ, לָא לְעֵלָּא וְלָא לְתַתָּא, וְלָא מִכָּל־סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן, דְּמִנַּיְהוּ פַּרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי־נְשָׁא, וְכַמָּה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן, דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן. וְאִתְקְרִיאוּ בְתִקּוּנָא דָא: חֶסֶד - דְּרוֹעָא יְמִינָא, גְּבוּרָה - דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, תִּפְאֶרֶת - גּוּפָא, נֶצַח וָהוֹד - תְּרֵין שׁוֹקִין, יְסוֹד - סִיּוּמָא דְגוּפָא, אוֹת בְּרִית־קֹדֶשׁ, מַלְכוּת - פֶּה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרֵינַן לַהּ, חָכְמָה - מֹחָא, אִיהִי מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו, בִּינָה - לִבָּא, וּבַהּ הַלֵּב מֵבִין. וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב: הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ. כֶּתֶר עֶלְיוֹן - אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת, וַעֲלֵהּ אִתְמַר: מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְפִלֵּי. מִלְּגָאו אִיהוּ אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א אוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א, דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת. אִיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי, כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ. רִבּוֹן עַלְמִין, אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת, דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ, וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמְתָא לְגוּפָא דְּאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא. וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיֻּקְנָא מִכָּל־מָה דִלְגָאו וּלְבַר. וּבָרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאַפַּקְתְּ מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְאַרְעָא אִילָנִין וּדְשָׁאִין, וְגִנְּתָא־דְעֵדֶן, וְעִשְׂבִּין, וְחֵיוָן וְעוֹפִין וְנוּנִין, וּבְעִירִין וּבְנֵי־נְשָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְהוֹן עִלָּאִין, וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִנָּךְ, לֵית יִחוּדָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאַנְתְּ אֶשְׁתְּמוֹדַע אָדוֹן עַל־כֹּלָּא. וְכָל־סְפִירָן - כָּל־חַד אִית לֵהּ שֵׁם יְדִיעַ, וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאֲכַיָּא, וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ, דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָל־שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְכֻלְּהוּ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלַּק מִנְּהוֹן, אִשְׁתְּאָרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְלָא נִשְׁמְתָא. אַנְתְּ חַכִּים, וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. אַנְתְּ הוּא מֵבִין, וְלָאו מִבִּינָה יְדִיעָא. לֵית לָךְ אֲתַר יְדִיעָא, אֶלָּא לְאֶשְׁתְּמוֹדְעָא תֻּקְפָּךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי־נְשָׁא, וּלְאַחְזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנְהִיג עַלְמָא בְּדִינָא וּבְרַחֲמֵי, דְּאִנּוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי־נְשָׁא. דִּין - אִיהוּ גְבוּרָה, מִשְׁפָּט - עַמּוּדָא דְאֶמְצְעִיתָא, צֶדֶק - מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, מֹאזְנֵי צֶדֶק - תְּרֵין סַמְכֵי קְשֹׁט, הִין צֶדֶק - אוֹת בְּרִית. כֹּלָּא לְאַחְזָאָה אֵיךְ אִתְנְהִיג עַלְמָא, אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא - דְּאִיהוּ דִין, וְלָאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא - דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, וְלָאו מִכָּל־אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל. קוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְּשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ, דְּהָא רְשׁוּתָא אִית לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל־יְדָךְ, מָה דְלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר־נַשׁ עַד כְּעַן. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן, פָּתַח וְאָמַר: לְךָ ה' - הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. עִלָּאִין שְׁמָעוּ - אִנּוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן וְרַעְיָא מְהֵימְנָא - אִתְעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר - אִלֵּין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְאִתְמַר בַּהּ: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וְלָאו אִנּוּן מֵתִים, וּבְגִין דָּא אִתְמַר בְּהוֹן: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר. רַעְיָא מְהֵימְנָא, אַנְתְּ וַאֲבָהָן - הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ לְאִתְעֲרוּתָא דִשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי יְשֵׁנָה בְגָלוּתָא, דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻלְּהוּ דְּמִיכִין, וְשִׁנְתָּא בְחוֹרֵיהוֹן. מִיָּד יָהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלָת קָלִין לְגַבֵּי רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְיֵימָא לֵהּ: קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, דְּהָא עֲלָךְ אִתְמַר: קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק - לְגַבַּאי בְּאַרְבַּע אַתְוָן דִּילֵהּ, וְיֵימָא בְהוֹן: פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי. דְּהָא - תַּם־עֲוֹנֵךְ בַּת־ צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ. שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא־טָל - מַאי "נִמְלָא טָל"? אֶלָּא אֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אַנְתְּ חָשַׁבְתְּ דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי־מַקְדְּשָׁא דְּעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא? לָאו הָכִי, דְּלָא עָאלְנָא כָּל־זִמְנָא דְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא, הֲרֵי לָךְ סִימָנָא: שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא־טָל - הֵ"א שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, שְׁלִימוּ דִילַהּ וְחַיִּים דִּילַהּ אִיהוּ טָל, וְדָא אִיהוּ: אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו, וְאוֹת הֵ"א — אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּלָא מֵחֻשְׁבַּן טָ"ל. אֶלָּא אוֹת יוֹ"ד אוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו, דִּסְלִיקוּ אַתְוָן לְחֻשְׁבַּן טָ"ל, דְּאִיהִי מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא, מִנְּבִיעוּ דְּכָל־מְקוֹרִין עִלָּאִין. מִיַּד יְקוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּהּ. עַד כָּאן רָזָא דְיִחוּדָא. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן: |
'פתיחת אליהו הנביא' (או: 'פתח אליהו') היא מאמר מתוך ספר הזוהר, שעל פי מנהגי קהילות רבות נהוג לאומרו בהקשרים שונים, בתפילה ומחוצה לה. |
כותר |
פתח אליהו |
---|---|
סולם |
לא ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
'פתיחת אליהו הנביא' (או: 'פתח אליהו') היא מאמר מתוך ספר הזוהר, שעל פי מנהגי קהילות רבות נהוג לאומרו בהקשרים שונים, בתפילה ומחוצה לה.
בדומה לשאר החלקים בזוהר, גם חלק זה כתוב בשפה הארמית
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?