אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (אָמֵן) בְּעַלְמָא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ בְּחַיֵּיכוֹן, וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) (קהל וש"צ:) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעַלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדַּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ־הוּא. (אָמֵן) לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעַלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) תִּתְקַבַּל צְלוֹתַנָא וּבָעוּתַנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא *) (וְאַרְעָא), וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וְשֵׁיזָבָא, וּרְפוּאָה, וּגְאֻלָּה, וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל־כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן. (אָמֵן) |
מטרתו המקורית של קדיש תתקבל להיות קדיש "שֶׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אַחֲרָיו כְּלוּם, אֵלָא כָּל הָעָם שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ וְיוֹצְאִין וְנִפְטָרִין" [=עוזבין] (רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה, סדר התפילה). בקדיש זה נוספות שלוש פסקאות על הקדיש הרגיל (הקרוי "חצי קדיש"), שבסיום כל אחת מהן עונה הקהל אמן – "תתקבל"; "יהא שלמא"; "עושה שלום". שם הקדיש מבוסס על המילה "תתקבל", הפותחת את התוספת המרכזית לו. בפסקה זו מתפלל החזן שתתקבל התפילה לפני ה'. תוספת זו, הידועה לנו מתקופת הגאונים, נאמרת משום שקדיש זה נאמר בפי החזן לעולם לאחר תפילת העמידה, ולמעשה ולכן הוא מכונה גם "קדיש בתרא (=אחרון)". שם נוסף לקדיש הוא "קדיש שלם", ככל הנראה משום שהוא הקדיש הארוך ביותר שכולל את כל חלקי הקדיש הקיימים בקדישים הנאמרים בשגרה. נוסח פסקת תתקבל משתנה בין הנוסחים השונים, כאשר בחלק מן הנוסחים מסתפקים בבקשה הכללית "תתקבל תפילתם ובקשתם של כל בית ישראל", ובנוסחים אחרים החזן מקפיד לכלול את ציבור המתפללים הנוכחי בתוך הברכה "תתקבל תפילתנו ובקשתנו (או: 'תפילתכם ובקשתכם') עם תפילתם..." בנוסח תימן הבלדי הפסקאות "תתקבל" ו"יהא שלמא" מאוחדות לפסקה אחת רצופה והקהל עונה אמן בסוף שתי הפסקאות בלבד.
|
כותר |
קדיש תתקבל |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
מטרתו המקורית של קדיש תתקבל להיות קדיש "שֶׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אַחֲרָיו כְּלוּם, אֵלָא כָּל הָעָם שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ וְיוֹצְאִין וְנִפְטָרִין" [=עוזבין] (רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה, סדר התפילה). בקדיש זה נוספות שלוש פסקאות על הקדיש הרגיל (הקרוי "חצי קדיש"), שבסיום כל אחת מהן עונה הקהל אמן - "תתקבל"
נוסח פסקת תתקבל משתנה בין הנוסחים השונים, כאשר בחלק מן הנוסחים מסתפקים בבקשה הכללית "תתקבל תפילתם ובקשתם של כל בית ישראל", ובנוסחים אחרים החזן מקפיד לכלול את ציבור המתפללים הנוכחי בתוך הברכה "תתקבל תפילתנו ובקשתנו (או: 'תפילתכם ובקשתכם') עם תפילתם..."
בנוסח תימן הבלדי הפסקאות "תתקבל" ו"יהא שלמא" מאוחדות לפסקה אחת רצופה והקהל עונה אמן בסוף שתי הפסקאות בלבד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?