audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    עכשווי - ישראל אברהם פררה
  • 2.
    עכשווי - ישראל זיוה עטר
  • 3.
    עכשווי - ישראל מימון כהן
  • 4.
    עכשווי - ישראל שולי נתן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ירושלים של זהב
מעגל השנה יום ירושלים;לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
על השיר
  • ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים.
    שמו של השיר לקוח מהאגדה התלמודית אודות ר'

    יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" (שם מופיע לראשונה הצירוף "אני כינור לשירייך") והשבועה המפורסמת "אם אשכחך ירושלים" (תהלים קלז, ה).<br />השיר נולד כאשר טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, ביקש להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות 1967 בירושלים. גיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, פנה לשמר, שהייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ.<br />שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים. בעקבות כך הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.<br />בשנים האחרונות זוכה השיר לגרסאות חדשות המפגישות את המילים עם לחנים מהמסורות המוסיקליות של יהודי צפון אפריקה.</p>

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?