אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנה|
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' (יש לקרוא: ה' אֱלֹהִים) תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. |
|
הפטרת חול המועד סוכות עוסקת במלחמת גוג ומגוג, ונקראת מתוך ספר יחזקאל. לפי מנהג הספרדים והאשכנזים ההפטרה משתרעת מפרק לח, יח עד לט, טז. המקור לקריאה מופיע במסכת מגילה, שם נאמר בשם רב הונא שיש לקרוא "ביום בוא גוג" בשבת חול המועד סוכות. במסורת התימנית והאיטלקית קוראים בשלמותו את פרק לח, העוסק בהיערכות למלחמה, בפלישת גוג ובעונשו. ההפטרה לקוחה מתוך נבואה העוסקת בגוג, ארץ המגוג, ממלכה צבאית עוצמתית, שתוביל עמים רבים לתקוף את ישראל בעתיד. תכניתם של הפולשים היא לפלוש לארץ, המיושבת מחדש אחרי חורבנה. על פי הנבואה, זהו מהלך מכוון בידי האל, שמוליך דווקא את גוג למפלתו כדי שיתקדש שמו לעיני העמים. התיאור מדגיש את הגאווה והכוונה הרעה של גוג, המחשבות שבליבו וההיגיון המלחמתי שלו. נבואת ההפטרה מתארת את חורבנו של גוג בזמן הגעתו לארץ: האל זועם, ורעש אדיר נשמע על פני כל הארץ. כל היצורים החיים נעים מפניו – מדגים ועד אדם – ואף נופי הארץ משתנים: הרים מתמוטטים, מדרגות סלע נהרסות, חומות נופלות. הפולשים – גוג וחבר מרעיו – ייהרגו בהרים, וחלקם גם יהרגו אלו את אלו. ישררו ממגפה, דם, האש והגשם ייעדו כולם לשפוט את גוג ולעיני כל – יתגדל ויתקדש שם ה', ושמו ייוודע לרבים שיכירו בו. בפרק לט מצטווה יחזקאל לשוב ולהינבא על גוג. עליו לומר ולהודיע לו כי כעת ה' יעסוק בו, גוג, נשיא ראש משך ותובל. האל יסחרר אותו ויביאהו מארצו הצפונית אל הרי ישראל. שם יפיל האל את כלי נשקו מידיו, ואתו ייפלו על ההרים גם והוא וגם העמים המסייעים לו. נבלותיהם יהיו מאכל לחיות ולעופות על פני השדה. אשו של ה' תגיע גם אל מגוג ומסייעיו, היושבים באיים בשלווה, ואז ידעו כולם כי ה' הוא האל. ה' יודיע את שם קדשו בתוך עם ישראל, וכך לא יתחלל שמו, וגם העמים האחרים ידעו כי האל הוא קדוש בישראל. נבואה זו – מתחייב האל – אכן תתגשם. נשק כה רב, שלל המלחמה, יהיה מפוזר על אדמת ישראל, וישמש את בני ישראל לא ללחימה, אלא להדלקת כלי נשק. במשך שבע שנים שלמות הם לא יידרשו לחטוב עצים מן השדה והיער. אלו שביקשו לגנוב מעם ישראל, הם אלו ששללם ישמש את עם ישראל באותה התקופה. החללים מגוג ימלאו את העמק במזרח הכינרת, עד שלא תהיה אפשרות לעבור בו. בני ישראל יקברו את המתים, והמקום ייקרא גיא המון גוג. קבורתם, שתטהר את הארץ, תדרוש השקעת זמן של שבעה חודשים. מעשה חסד זה עם המתים יביא לכבוד לעם ישראל, והאירוע כולו מגדיל את כבוד ה' בעיני העמים. בתום שבעת החודשים יצאו משלחות של "אנשי תמיד" לחפש את המתים שנותרו ולא אותרו. אם אדם ימצא עצם, יהיה עליו לסמן את המקום, על מנת שבהמשך תיקבר העצם באתר הקבורה ההמוני "גיא המון גוג". העיר הסמוכה לגיא תיקרא "המונה", והארץ תיטהר. ההפטרה מציגה את מלחמת גוג ומגוג לא רק כעימות צבאי אפוקליפטי, אלא כמהלך שמוביל לגילוי שם ה' בעמים, להשבת הקדושה לישראל ולהיטהרותה של הארץ. בדומה להפטרת יום טוב ראשון של סוכות (זכריה י"ד), גם הפטרת חול המועד עוסקת במלחמה באחרית הימים. ואולם בעוד שזכריה מזכיר את חג הסוכות במפורש, יחזקאל מדגיש את גילוי שם ה' לעיני העמים ואת נוכחותו המגוננת – תכנים ההופכים את ההפטרה לרלוונטית לעומקם של ימי החג, גם מבלי להזכירו מפורשות. כמו כן, בחג הסוכות מקריבים בני ישראל קרבנות עבור אומות העולם, ובאופן דומה, מתוארים בהפטרה כיצד העמים, כולל גוג והנלווים עליו, הם המושא לקידוש שמו של ה' ברבים. הביטוי "והתגדלתי והתקדשתי", המציין את שיאו של המהלך, מהדהד בפתח תפילת הקדיש: "יתגדל ויתקדש". |
| כותר |
הפטרה לשבת חול המועד סוכות / אשכנז / ישי אנגלמן |
|---|---|
| מסורת |
אשכנז - אשכנז כללי |
| לחן ממסורת |
הפטרה לשבת חול המועד סוכות / אשכנז |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
סוכות |
| מועד התפילה |
שחרית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
1 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הפטרת חול המועד סוכות עוסקת במלחמת גוג ומגוג, ונקראת מתוך ספר יחזקאל. לפי מנהג הספרדים והאשכנזים ההפטרה משתרעת מפרק לח, יח עד לט, טז. המקור לקריאה מופיע במסכת מגילה, שם נאמר בשם רב הונא שיש לקרוא "ביום בוא גוג" בשבת חול המועד סוכות. במסורת התימנית והאיטלקית קוראים בשלמותו את פרק לח, העוסק בהיערכות למלחמה, בפלישת גוג ובעונשו.
ההפטרה לקוחה מתוך נבואה העוסקת בגוג, ארץ המגוג, ממלכה צבאית עוצמתית, שתוביל עמים רבים לתקוף את ישראל בעתיד. תכניתם של הפולשים היא לפלוש לארץ, המיושבת מחדש אחרי חורבנה. על פי הנבואה, זהו מהלך מכוון בידי האל, שמוליך דווקא את גוג למפלתו כדי שיתקדש שמו לעיני העמים. התיאור מדגיש את הגאווה והכוונה הרעה של גוג, המחשבות שבליבו וההיגיון המלחמתי שלו.
נבואת ההפטרה מתארת את חורבנו של גוג בזמן הגעתו לארץ: האל זועם, ורעש אדיר נשמע על פני כל הארץ. כל היצורים החיים נעים מפניו - מדגים ועד אדם - ואף נופי הארץ משתנים: הרים מתמוטטים, מדרגות סלע נהרסות, חומות נופלות. הפולשים - גוג וחבר מרעיו - ייהרגו בהרים, וחלקם גם יהרגו אלו את אלו. ישררו ממגפה, דם, האש והגשם ייעדו כולם לשפוט את גוג ולעיני כל - יתגדל ויתקדש שם ה', ושמו ייוודע לרבים שיכירו בו.
בפרק לט מצטווה יחזקאל לשוב ולהינבא על גוג. עליו לומר ולהודיע לו כי כעת ה' יעסוק בו, גוג, נשיא ראש משך ותובל. האל יסחרר אותו ויביאהו מארצו הצפונית אל הרי ישראל. שם יפיל האל את כלי נשקו מידיו, ואתו ייפלו על ההרים גם והוא וגם העמים המסייעים לו. נבלותיהם יהיו מאכל לחיות ולעופות על פני השדה.
אשו של ה' תגיע גם אל מגוג ומסייעיו, היושבים באיים בשלווה, ואז ידעו כולם כי ה' הוא האל. ה' יודיע את שם קדשו בתוך עם ישראל, וכך לא יתחלל שמו, וגם העמים האחרים ידעו כי האל הוא קדוש בישראל.
נבואה זו - מתחייב האל - אכן תתגשם.
נשק כה רב, שלל המלחמה, יהיה מפוזר על אדמת ישראל, וישמש את בני ישראל לא ללחימה, אלא להדלקת כלי נשק. במשך שבע שנים שלמות הם לא יידרשו לחטוב עצים מן השדה והיער. אלו שביקשו לגנוב מעם ישראל, הם אלו ששללם ישמש את עם ישראל באותה התקופה.
החללים מגוג ימלאו את העמק במזרח הכינרת, עד שלא תהיה אפשרות לעבור בו. בני ישראל יקברו את המתים, והמקום ייקרא גיא המון גוג. קבורתם, שתטהר את הארץ, תדרוש השקעת זמן של שבעה חודשים. מעשה חסד זה עם המתים יביא לכבוד לעם ישראל, והאירוע כולו מגדיל את כבוד ה' בעיני העמים.
בתום שבעת החודשים יצאו משלחות של "אנשי תמיד" לחפש את המתים שנותרו ולא אותרו. אם אדם ימצא עצם, יהיה עליו לסמן את המקום, על מנת שבהמשך תיקבר העצם באתר הקבורה ההמוני "גיא המון גוג". העיר הסמוכה לגיא תיקרא "המונה", והארץ תיטהר.
ההפטרה מציגה את מלחמת גוג ומגוג לא רק כעימות צבאי אפוקליפטי, אלא כמהלך שמוביל לגילוי שם ה' בעמים, להשבת הקדושה לישראל ולהיטהרותה של הארץ.
בדומה להפטרת יום טוב ראשון של סוכות (זכריה י"ד), גם הפטרת חול המועד עוסקת במלחמה באחרית הימים. ואולם בעוד שזכריה מזכיר את חג הסוכות במפורש, יחזקאל מדגיש את גילוי שם ה' לעיני העמים ואת נוכחותו המגוננת - תכנים ההופכים את ההפטרה לרלוונטית לעומקם של ימי החג, גם מבלי להזכירו מפורשות.
כמו כן, בחג הסוכות מקריבים בני ישראל קרבנות עבור אומות העולם, ובאופן דומה, מתוארים בהפטרה כיצד העמים, כולל גוג והנלווים עליו, הם המושא לקידוש שמו של ה' ברבים.
הביטוי "והתגדלתי והתקדשתי", המציין את שיאו של המהלך, מהדהד בפתח תפילת הקדיש: "יתגדל ויתקדש".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
