שער אשר נסגר / אפגניסטן / אברהם מור
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יונתי זיו יפעתך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- ירון פאר מסורת:
- מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה מעגל החיים:
- חתונה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
עכשווי - ישראל
כל המסורות
הודו - בני ישראל
הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
עכשווי - ישראל
-
1.
הודו - בני ישראל צלילי ראג
-
2.
הודו - קוצ'ין הדסה נחמיה, מאיר נחמיה, נחמיה נחמיה
-
3.
הודו - קוצ'ין חברים ממושב אביעזר
-
4.
הודו - קוצ'ין יקרה אברהם
-
5.
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן יעקב בצלאל
-
6.
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן ירון פאר
-
7.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
יונתי זיו יפעתך / ר' ישראל נג'ארה יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ דָּמָה לִכְסִיל וְכִימוֹת וַאֲנִי לְאַהֲבָתֵךְ אָשִׁיר שִׁיר עַל עֲלָמוֹת נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת נָדְדוּ לִתְשׁוּקָתֵךְ מֵעַפְעַפַּי תְּנוּמוֹת שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר אַהֲבָה עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה מִדְבָּרֵךְ לִי עֲרֵבָה מִדְבָּרֵךְ לִי עֲרֵבָה מִשִּׁיר שָׁרִים וְנוֹגְנִים הוֹגִים עֹז וְתַעְצוּמוֹת רָנִּי כִּי חִישׁ אֶבְנֶה עִיר הַהֻלָּלָה בְּתֵבֵל בְּנֵי אֱדוֹם וְשֵׂעִיר אֶשְׁבֹּר כְּשֵׁבֶר נֵבֶל רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל וְעַל שׂוֹנְאַיִךְ אָעִיר קִנְאָה כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ עוֹד צְבִיָּה אַל תִּירָאִי אֶת יֶתֶר צֹאנְךָ אֶפְקֹד יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ נֹד אוֹשִׁיב עָרִים נְשַמּוֹת |
| פיוט החתונה המרכזי במסורת קהילת בני ישראל (הודו-בומביי) המופיע גם במסורת יהודי אפגניסטאן. על פי מסורת יהודי קהילת בני ישראל, בפיוט זה - "יונתי זיו יפעתך" - מקבל החתן את פני הכלה הפוסעת לעבר החופה. הוא עצמו שר לה את השיר, לבדו. האוהב והאהובה הם בה בעת גם האיש והאשה הפרטיים, הארציים, וגם הסמליים, המייצגים את עם ישראל והקב"ה. ושני הרבדים האלו קיימים תמיד במקביל והם המאפשרים לכותב ולשר גם יחד לנוע הלוך ושוב בשירים אלו - החתן שר לכלתו, האוהב לאהובתו, האב לבתו, האל לציון. |
| • יוֹנָתִי – כינוי לכנסת ישראל האהובה, לפי שיר השירים ה, ב: ...קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. וראו גם שיר השירים ו, ט. • זִיו יִפְעָתֵךְ – זוהר יופייך, כמו שמתפרשת מלה זו בביטוי וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ המופיע ביחזקאל כח, ז. • דָּמָה לִכְסִיל וְכִימוֹת – יופייך דומה ליופיים של הכוכבים, לפי איוב ט, ט עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. כסיל וכימה מתפרשים כשמות של קבוצת כוכבים. • עַל עֲלָמוֹת – כלי נגינה מסוים הנזכר בכותרת מזמור מו בתהלים, וכן בהקשר של נגינת הלויים במקדש בדברי הימים א טו, כ ...וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת. • נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת – נאה יותר מכל הנערות. • נָדְדוּ לִתְשׁוּקָתֵךְ מֵעַפְעַפַּי תְּנוּמוֹת – בגלל תשוקתי אלייך, אינני מצליח להירדם. ראו למשל את נדרו של דוד בתהלים קלב, ד: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה... וכן דברי משלי ו, ד: אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. • שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר – שפתותיך דומות לשושנים, ונוטפים מהן בשמים. דימוי זה לקוח מתיאור האהוב בשיר השירים ה, יג: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר. • עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים – אף דימוי זה לקוח משיר השירים, מפסוק הקודם לפסוק המשובץ לעיל – שיר השירים ה, יב: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת. • בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה – האש הבוערת בעיניים מעידה על התשוקה והאהבה. דימוי זה לקוח משיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. וראו גם הושע ז, ו. • מִדְבָּרֵךְ – דיבורך, לפי הסבריהם של רש"י ור' אברהם אבן עזרא לשיר השירים ד, ג כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה... • לִי עֲרֵבָה – נעים לי. • מִשִּׁיר שָׁרִים וְנוֹגְנִים – יותר משירתם של משוררים ומנגנים, לפי תהלים סח, כו קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. • הוֹגִים – מבטאים. • עֹז וְתַעְצוּמוֹת – כוח ועוצמה, לפי תהלים סח, לו נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים. • רָנִּי – שירי, שמחי. • חִישׁ – מהר. • אֶבְנֶה עִיר הַהֻלָּלָה בְּתֵבֵל – אבנה את ירושלים המהוללת בערי העולם. • בְּנֵי אֱדוֹם וְשֵׂעִיר – את האומות המשעבדות את ישראל בהווה, המכונות מלכות אדום. • אֶשְׁבֹּר כְּשֵׁבֶר נֵבֶל – אשבור כפי ששוברים כלי חרס, לפי ישעיהו ל, יד וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל... • רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל – אציל אותך משבייך, אולי לפי האמור על יוסף בתהלים קה, יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. • וְעַל שׂוֹנְאַיִךְ אָעִיר קִנְאָה כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת – אלחם מתוך קנאה באויביך, לפי ישעיהו מב, יג: ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ... אַל תִּירָאִי – אל תיחלשי ואל תחששי, כלשונו של צפניה ג, טז: בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ. • צְבִיָּה – שם פיוטי לאהובה, שכאן היא כנסת ישראל, לפי שיר השירים ד, ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וכן שם ז, ד. • אֶת יֶתֶר צֹאנְךָ אֶפְקֹד... אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי – אזכור ואגאל את שארית העם, המדומה לצאן, ואהיה להם לרועה. • יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי – ישראל, שאני קראתי בשמכם, לפי ישעיהו מח, יב: שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן. • אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ נֹד – אחזיר אותם לארצם ממקומות נדודיהם. • אוֹשִׁיב עָרִים נְשַמּוֹת – איישב את הערים השוממות, לפי ישעיהו נד, ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. |
| כותר |
יונתי זיו יפעתך / אפגניסטן / ירון פאר |
|---|---|
| מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
| לחן ממסורת |
יונתי זיו יפעתך / אפגניסטן |
| מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יוֹנָתִי – כינוי לכנסת ישראל האהובה, לפי שיר השירים ה, ב: ...קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. וראו גם שיר השירים ו, ט. • זִיו יִפְעָתֵךְ – זוהר יופייך, כמו שמתפרשת מלה זו בביטוי וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ המופיע ביחזקאל כח, ז. • דָּמָה לִכְסִיל וְכִימוֹת – יופייך דומה ליופיים של הכוכבים, לפי איוב ט, ט עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. כסיל וכימה מתפרשים כשמות של קבוצת כוכבים. • עַל עֲלָמוֹת – כלי נגינה מסוים הנזכר בכותרת מזמור מו בתהלים, וכן בהקשר של נגינת הלויים במקדש בדברי הימים א טו, כ ...וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת. • נָאוָה מִכָּל עֲלָמוֹת – נאה יותר מכל הנערות. • נָדְדוּ לִתְשׁוּקָתֵךְ מֵעַפְעַפַּי תְּנוּמוֹת – בגלל תשוקתי אלייך, אינני מצליח להירדם. ראו למשל את נדרו של דוד בתהלים קלב, ד: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה... וכן דברי משלי ו, ד: אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. • שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מֹר – שפתותיך דומות לשושנים, ונוטפים מהן בשמים. דימוי זה לקוח מתיאור האהוב בשיר השירים ה, יג: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר. • עֵינַיִךְ כְּמוֹ יוֹנִים – אף דימוי זה לקוח משיר השירים, מפסוק הקודם לפסוק המשובץ לעיל – שיר השירים ה, יב: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת. • בּוֹעֲרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה – האש הבוערת בעיניים מעידה על התשוקה והאהבה. דימוי זה לקוח משיר השירים ח, ו: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. וראו גם הושע ז, ו. • מִדְבָּרֵךְ – דיבורך, לפי הסבריהם של רש"י ור' אברהם אבן עזרא לשיר השירים ד, ג כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה... • לִי עֲרֵבָה – נעים לי. • מִשִּׁיר שָׁרִים וְנוֹגְנִים – יותר משירתם של משוררים ומנגנים, לפי תהלים סח, כו קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. • הוֹגִים – מבטאים. • עֹז וְתַעְצוּמוֹת – כוח ועוצמה, לפי תהלים סח, לו נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים. • רָנִּי – שירי, שמחי. • חִישׁ – מהר. • אֶבְנֶה עִיר הַהֻלָּלָה בְּתֵבֵל – אבנה את ירושלים המהוללת בערי העולם. • בְּנֵי אֱדוֹם וְשֵׂעִיר – את האומות המשעבדות את ישראל בהווה, המכונות מלכות אדום. • אֶשְׁבֹּר כְּשֵׁבֶר נֵבֶל – אשבור כפי ששוברים כלי חרס, לפי ישעיהו ל, יד וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל... • רַגְלֵךְ אֶפְדֶּה מִכֶּבֶל – אציל אותך משבייך, אולי לפי האמור על יוסף בתהלים קה, יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. • וְעַל שׂוֹנְאַיִךְ אָעִיר קִנְאָה כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת – אלחם מתוך קנאה באויביך, לפי ישעיהו מב, יג: ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • אַל יִרְפּוּ יָדַיִךְ... אַל תִּירָאִי – אל תיחלשי ואל תחששי, כלשונו של צפניה ג, טז: בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל תִּירָאִי צִיּוֹן אַל יִרְפּוּ יָדָיִךְ. • צְבִיָּה – שם פיוטי לאהובה, שכאן היא כנסת ישראל, לפי שיר השירים ד, ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וכן שם ז, ד. • אֶת יֶתֶר צֹאנְךָ אֶפְקֹד... אֶרְעֵם בְּכָל הַר וָאִי – אזכור ואגאל את שארית העם, המדומה לצאן, ואהיה להם לרועה. • יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי – ישראל, שאני קראתי בשמכם, לפי ישעיהו מח, יב: שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן. • אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ נֹד – אחזיר אותם לארצם ממקומות נדודיהם. • אוֹשִׁיב עָרִים נְשַמּוֹת – איישב את הערים השוממות, לפי ישעיהו נד, ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
