אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה|
צור משלו אכלנו / מחבר לא ידוע צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר ה' הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת ה' רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה' |
|
פיוט המושר לפני ברכת המזון בסעודות השבת ברוב מסורות ישראל. ככל הנראה נכתב הפיוט בצפון צרפת, לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה, ועד מהרה נתגלגל לקהילות שונות ברחבי העולם היהודי, ואף זכה למספר חיקויים. שירת הפיוט לפני ברכת המזון מוסיפה לתחושת החגיגיות המלווה את השבת ואת ברכת המזון בה. השבת איננה נזכרת כלל בפיוט ולא מן הנמנע שבמקורו נועד הפיוט לשמש כהקדמה לברכת המזון בסעודת מצווה סתם, ורק לאחר מכן זוהה דווקא כפיוט לשבת. קשריו לברכת המזון, מכל מקום, ניכרים ביותר: שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, הבית הראשון "הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ" כנגד ברכת "הזן"; הבית השני "עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה" כנגד ברכת "על הארץ ועל המזון"; הבית השלישי "רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ", כנגד ברכת "רחם על ישראל עמך". הבית האחרון המזכיר "כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'", מכוונת אל הברכה על היין אחרי ברכת המזון, במסגרת "הזימון". לא מעט לחנים וביצועים קיימים לפיוט הזה, בהם ביצועו המפורסם של אברהם פררה וגרסה בלדינו. ישנן קהילות, כמו בולגריה, אשכנז וחסידויות שונות, בהם קיימים מספר לחנים לפיוט. פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל. |
| • צוּר – כינוי לאל, מלשון חוזק. • מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ – לפי בראשית רבא מג, ז, שמספר על אברהם: היה מקבל את העוברים ואת השבים. ומשהיו אוכלים ושותין, היה אומר להן: "ברכו!" והן אומרים לו: "מה נאמר?" והוא אומר להם: "אִמרו: ברוך אל עולם שאכלנו משלו". • בָּרְכוּ אֱמוּנַי – המשורר קורא לעם ישראל לברך את הקב"ה, הנותן לנו את מזוננו. אֱמוּנַי הם עם ישראל, המאמינים בקב"ה, על פי שמואל ב כ, יט: שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל. • שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ – היה שפע רב, כך שגם שבענו וגם נותר אוכל. לפי הפסוק ממלכים ב ד, מד: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה'. רומז למנהג להותיר מן הפת על השולחן בזמן ברכת המזון, שמקורו בבבלי (סנהדרין צב ע"א): "כל שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם". • כִּדְבַר ה' – שציוה לברך לאחר אכילה ושביעה, כפי שנאמר בדברים ח, י, משם נלמד החיוב על ברכת המזון: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. • הַזָּן – המזין, המאכיל. • אֵין קָדוֹשׁ כַּה' – לקוח משירת חנה (שמואל א ב, ב) אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ... • עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה – ארץ ישראל, שהיא ארץ טובה ומשובחת. הכינוי ארץ חמדה מופיע במספר מקראות (ירמיה ג, יט; זכריה ז, יד, תהלים קו, כד). • חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ – הקב"ה מגביר חסדים וטובות על עם ישראל, ע"פ תהלים קיז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. • וְאֱמֶת ה' – וכל הבטחותיו של ה' הן אמת, לפי הפסוק הנ"ל. • זְבוּל – בית המקדש. • רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' – המשיח, שחשוב לעם כנשמת רוח חיים שבאפיו, ככתוב באיכה ד, כ: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'. • עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא – תמלא את ציון בתושבים, בצדקה ומשפט, או בכל טובה, לפי נבואת ישעיהו (לג, ה): נִשְׂגָּב ה' כִּי שׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. • וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ – נברך ונשבח לקב"ה, על פי תהלים לג, ג; שם צו, א ופסוקים אחרים בתהלים ובישעיה: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ. • וּבִרְנָנָה שָׁם נַעֲלֶה – בשמחה נעלה לירושלים. • הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ – הקב"ה, על פי לשון הברכות בברכת המזון: הָרַחֲמָן הוּא... • עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא – על פי המנהג מברכים את ברכת המזון על כוס מלאה ביין. • כְּבִרְכַּת ה' – מבוסס על דברים טז, יז: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. |
| כותר |
צור משלו / איטליה-פררה / אנג'לינה רוקה |
|---|---|
| מסורת |
איטליה - איטליה כללי |
| לחן ממסורת |
צור משלו / איטליה-פררה |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
25 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• צוּר – כינוי לאל, מלשון חוזק. • מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ – לפי בראשית רבא מג, ז, שמספר על אברהם: היה מקבל את העוברים ואת השבים. ומשהיו אוכלים ושותין, היה אומר להן: "ברכו!" והן אומרים לו: "מה נאמר?" והוא אומר להם: "אִמרו: ברוך אל עולם שאכלנו משלו". • בָּרְכוּ אֱמוּנַי – המשורר קורא לעם ישראל לברך את הקב"ה, הנותן לנו את מזוננו. אֱמוּנַי הם עם ישראל, המאמינים בקב"ה, על פי שמואל ב כ, יט: שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל. • שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ – היה שפע רב, כך שגם שבענו וגם נותר אוכל. לפי הפסוק ממלכים ב ד, מד: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה'. רומז למנהג להותיר מן הפת על השולחן בזמן ברכת המזון, שמקורו בבבלי (סנהדרין צב ע"א): "כל שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם". • כִּדְבַר ה' – שציוה לברך לאחר אכילה ושביעה, כפי שנאמר בדברים ח, י, משם נלמד החיוב על ברכת המזון: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. • הַזָּן – המזין, המאכיל. • אֵין קָדוֹשׁ כַּה' – לקוח משירת חנה (שמואל א ב, ב) אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ... • עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה – ארץ ישראל, שהיא ארץ טובה ומשובחת. הכינוי ארץ חמדה מופיע במספר מקראות (ירמיה ג, יט; זכריה ז, יד, תהלים קו, כד). • חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ – הקב"ה מגביר חסדים וטובות על עם ישראל, ע"פ תהלים קיז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. • וְאֱמֶת ה' – וכל הבטחותיו של ה' הן אמת, לפי הפסוק הנ"ל. • זְבוּל – בית המקדש. • רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' – המשיח, שחשוב לעם כנשמת רוח חיים שבאפיו, ככתוב באיכה ד, כ: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'. • עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא – תמלא את ציון בתושבים, בצדקה ומשפט, או בכל טובה, לפי נבואת ישעיהו (לג, ה): נִשְׂגָּב ה' כִּי שׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. • וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ – נברך ונשבח לקב"ה, על פי תהלים לג, ג; שם צו, א ופסוקים אחרים בתהלים ובישעיה: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ. • וּבִרְנָנָה שָׁם נַעֲלֶה – בשמחה נעלה לירושלים. • הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ – הקב"ה, על פי לשון הברכות בברכת המזון: הָרַחֲמָן הוּא... • עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא – על פי המנהג מברכים את ברכת המזון על כוס מלאה ביין. • כְּבִרְכַּת ה' – מבוסס על דברים טז, יז: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
