אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה|
מה נאוו עלי / ר' שמעון ב"ר נסים מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם בְּבִנְיַן עִירֵךְ קוֹל צוֹפַיִך יִשְׂאוּ קוֹל רִנָּה הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְׁכִינָה וְשָׁבוּ בָנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר בְּשִׁיר וּמִזְמוֹר אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְׁבִילֵךְ סֹלּוּ סֹלּוּ אֶת הַמְּסִלָּה פִּצְחוּ רְנָנָה וּתְהִלָּה יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ צְאִי מִבָּבֶל קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל כִּנּוֹר וָנֵבֶל אָז יְהִי שִׁירֵךְ שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֲבֵלֵי צִיּוֹן לָבֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל הָעֶלְיוֹן בָּנֹה אֶבְנֶה לָךְ נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָכִין כִּסֵּא לְדָוִד מַלְכֵּךְ שְׂאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ בָּאוּ אֵלַיִךְ לָאוֹר בְּאוֹרֵךְ תַּחַת חֹשֶׁך אָשִׂים לָךְ אוֹרָה אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא בְּיוֹם שִׂימִי כֶתֶר לְרֹאשֵׁךְ עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אָחִישׁ אֶשְׁלַח יִנּוֹן וְגוֹאֵל וגַם אָקִים לָךְ חוֹמַת אֲרִיאֵל זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ |
|
מה נאוו עלי הוא אחד הפיוטים הידועים והמרכזים ביותר במסורת יהודי בבל. נוהגים לשיר אותו בשמחות, בעיקר בחתונות. את הפיוט חיבר בסוף המאה הקודמת ר' שמעון ב"ר נסים שמעון, שהיה אחד מחבורת משוררים ציוניים צעירים שפעלו בבבל במחצית הראשונה של המאה ה־20 – שמואל שאמי, עזרא ומאיר זכרי ושלמה נסים. הם חיברו יחד מספר פיוטים - 'אחי מאין אתם', 'שיר השירים בפי ישרים' ועוד, שנכנסו לספר השבחות של יהודי בבל תחת הכותרת "שירי רנה". הפיוט נקלט במהרה בקרב יהודי בבל ועם העלייה לארץ התפשט גם בקרב קהילות אחרות והיום הוא מוכר ומושר בפי רבים. |
|
• מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר - כמה נאים צעדיו של מבשר הגאולה, מבוסס על ישעיה (נב, ז): מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִך. |
| כותר |
מה נאוו עלי / בבל / עג'ם / שלמה מועלם ודוד חבה |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
| לחן ממסורת |
מה נאוו עלי / בבל / עג'ם |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
מקאם: עג'ם |
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
62 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר - כמה נאים צעדיו של מבשר הגאולה, מבוסס על ישעיה (נב, ז): מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִך.
• קוֹל צוֹפַיִך יִשְׂאוּ קוֹל רִנָּה - קולם של המבשרים, הצופים העומדים על הגגות כדי להודיע מי מגיע אל העיר, מתרונן בשירה, ע"פ הפסוק הבא בישעיה נב, ח: קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.
• הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה - צאי והתנערי מן הצרות ומן הכאב. מהדהד את לשוו הפסוק באותו פרק בישעיה: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם... (ישעיה נב, ב).
• עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְׁכִינָה - הפנייה היא לציון שכביכול תחזה במו עיניה בשוב השכינה, כמובא בפסוק לעיל (ישעיה נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.
• וְשָׁבוּ בָנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ - עם ישראל שב לארצו. מבוסס על הלשון בירמיה (לא, טז): וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
• לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר בְּשִׁיר וּמִזְמוֹר - השבויים הם עם ישראל בגלות, שעתה יוצאים לחופשי ושבם לארצם. הביטוי לקוח מישעיה (סא, א): ...לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר...
• אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְׁבִילֵךְ - השביל שבו יפסעו העולים לארץ יוביל אותם אל מקום בית המקדש.
• סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה - קריאה ליישר את הדרך ולסלול את המסילה המובילה ארצה. אחד מסימני הגאולה, כמתואר בישעיה (סא, א-ב): עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים: הִנֵּה ה' הִשְׁמִיעַ אֶל-קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת-צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא.
• יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה - המבשר מביא בשורה בפיו. הלשון על פי תהלים (קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
• קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ - מבוסס על הלשון בישעיה (ס, א), בשינוי קל - עורי במקום אורי: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
• צְאִי מִבָּבֶל- קריאה לבני בבל לצאת מבבל ולעלות ארצה. מבוסס על קריאתו של ישעיה (מח, כ):
צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת... אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.
• קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל - בֵל הוא שם אלילה של בבל והוא מוזכר כמה פעמים במקרא (ישעיה מו; ירמיה נ-נא).
• נְוֵה אַפִּרְיוֹן - בית המקדש.
• שְׂאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ - קריאה לציון לראות את בניה השבים אליה, כמתואר בנבואת ישעיה (מט, ח): שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָך בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.
• אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה - כמתואר בדברי הנביאים (ישעיה ב, ג; מיכה ד, ב).
• הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא - יום הגאולה מתואר בפי הנביאים כיום גדול ונורא, ראו למשל יואל ב, יא; ; מלאכי ג, כג.
• עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ - הכלה היא דימוי לעם ישראל הנתונה תחת עולם של אומות העולם, המכונים כאן דל והלך.
• עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל - על פי ישעיהו נב, א: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא.
• יִנּוֹן וְגוֹאֵל - המשיח.
• אֲרִיאֵל - כינוי לירושלים.
• זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ - כדברי ירמיה (ב, ב): ... כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
