יעלה יעלה – סיפור אהבה
סיגלית בנאי
על סיפור אהבה עתיק וחדש – יעלה יעלה בואי לגני.
סיגלית בנאי
על סיפור אהבה עתיק וחדש – יעלה יעלה בואי לגני.
"יַעֲלָה יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי" קולו של הרב חיים לוק מושך בחוטים של הלב, מפייט יַעֲלָה והיא עולה –יפה, נעלה, האהבה בין הבורא לעמו, בין הדוד לאהובה, בין הקול השר לקהל השומעים.
סיפור אהבה.
הפתיחה (מתוך פיוט של משורר ענק אחר, ר' שלמה אבן גבירול) ממקמת את האני השר בעמדה של ענווה למול הבורא, "לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה" שלא נטעה לחשוב, זה לא אני שקורא לה, אלא מביא לכם בגוף ראשון דיאלוג בין האוהב העוזב, הבורא – לאהובתו היעלה. אני בן האנוש, התולעת הקטנה, אשיר לפניכם כמו בשיר השירים את שני התפקידים: את מילותיו של האוהב ואת מילותיה של היעלה. ואז מתחיל מעשה האהבה. בעדינות, בתחינה מפתה, בקולו המרטיט של האוהב הוא קורא לה: "יַעֲלָה יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי" והיא נענית לו מתוך שברון הלב של הגלות: "עַתָּה לְבֵין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר, דּוֹד, אֲהַבְתָּנִי?", והאוהב מנסה לפייס אותה: "כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, שִׂמְחִי, כִּי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי." והיא נעתרת, מאמינה שעוד אפשר לחזור לציון, למשכן האהבה שנעזב: "לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי, עַתָּה מַהֵר אֱסוֹף נְדוּדִי, וּלְעִיר צִיּוֹן נְחֵנִי דוֹדִי" .
ר' חיים לוק
סטודיו ברחוב שינקין בתל אביב, כיתת אמן עם הרב חיים לוק בימים הראשונים של "קהילות שרות". בחוץ תל אביב פועמת חילוניות בבגדים הדוקים ומבטים מפתים, וכאן בפנים היכל של קדושה. הרב חיים לוק מלמד אותנו להתעלות "יַעֲלָה יַעֲלָה יַעֲלָה" ואנחנו נענים חוזרים אחריו בשקט מכושף "יַעֲלָה" והתרגשות גואה בגרון, משהו חדש נולד כאן – סיפור אהבה.
למחרת אני נוסעת לחנות של "האחים אזולאי" בכיכר השעון ביפו, שם אני קונה עוד ועוד דיסקים של הרב חיים לוק, מקבלת אִתם את השבת כשהזמן עומד מלכת, כמו באותו רגע קדוש של התאהבות כשגם קולי רטט "יַעֲלָה".
חיים לוק בהופעה. מחייך, כובעו המטורזן שמוט על צדו בחן של זמר פלמנקו, שנסוניר, פייטן של הלב, רב. והקול הזה מעביר בי צמרמורת שוב ושוב בכל פעם שכפתור ה־PLAY באתר הפיוט נלחץ לעוד שמיעה, ועוד אחת, כשהאצבעות מקלידות יעלה יעלה סיפור אהבה ובכל הגוף העור סומר.