מסורת המוזיקה של יהודי אפגניסטן שייכת לקבוצה גדולה של תרבויות מוזיקה יהודית שהנסתר בהן רב על הגלוי. מטבע הדברים, נטו חוקרי המוזיקה היהודית להתמקד במסורות ה"גדולות" (הספרדיות והאשכנזיות), או ב"קטנות" יותר, שנחשבו ל"יוקרתיות" מפאת העתיקות שיוחסה להן, דוגמת מסורת המוזיקה של יהודי תימן. גם הזמינות של חומר הגלם למחקר היוותה גורם מכריע בהתפתחות המחקר במוסיקה היהודית לדורותיו, למשל, ממחקריו המקיפים של אברהם צבי אידלסון, שהיה החלוץ בחקר המוזיקה של יהודי ספרד והמזרח, נעדרות עדות שלמות שלא הייתה להן נציגות בירושלים בעשרים השנים הראשונות של המאה העשרים, השנים שאידלסון אסף מסורות שבעל פה של מוזיקה יהודית. בין הארצות שהמסורת המוזיקלית של תושביהן היהודיים לא נחקרו ביסודיות נכללות אפגניסטן, הודו, הקווקז המזרחי, חלקים ניכרים של צפון אפריקה ואפילו תורכיה. מימי אידלסון נערכו בישראל ומחוצה לה מחקרים על מקצת העדות שהחוקר הדגול לא הגיע אליהן, אך עדיין נותרו על גבי מפת המחקר של המוזיקה היהודית אזורים נרחבים שהם בבחינת "ארץ לא נודעת".
בשנים האחרונות נעשה מאמץ למלא חסר זה ולקדם מחקרים על מוסיקה של העדות שאין עליהן מידע רב, או אין עליהן מידע כלל. מחקר זה מצריך תשתית מחקרית הולמת, ומכיוון שכל המסורות המוסיקליות היהודיות הן מסורות שבעל פה, יש צורך בעריכת עבודה אתנוגראפית מקיפה, ורק לאחר מכן תבוא בדיקה של שאלות היסוד: אפיונן הסגנוני של המסורות, הקשר בין המסורות היהודיות השונות, וחשוב יותר, הקשר בין המסורות היהודיות ובין אלו הלא יהודיות באותו חבל ארץ. נושא אחרון זה הוא עדיין "עקב אכילס" של חקר המוזיקה היהודית. רק בשלושת העשורים האחרונים, עם ההתפתחות המואצת של האתנומוזיקולוגיה בעולם והפרסום של מחקרים מעמיקים והקלטות מדעיות רבות, מתאפשר לראשונה דיון במוזיקה של היהודים כחלק ממכלול תרבותי ולא כבועה המנותקת מסביבתה.
צעדים לקראת תיעוד מקיף של מסורות מוזיקה יהודית נעשים על ידי ה"סדנה לאתנומוזיקולוגיה", שהיא מפעל משותף של המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר אילן, הפונתיקה הלאומית שליד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, המרכז לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ו"רננות" – המכון למוסיקה יהודית בירושלים. מדי שנה, באביב, יוצאת ל"שטח" משלחת של סטודנטים, בליווי צוות של חוקרים וטכנאים, כדי לתעד מסורת מוזיקלית אחת ביסודיות ובשיטתיות; תוצאות הסדנה ממוינות על ידי החוקרים והסטודנטים ונשמרות בפונותיקה הלאומית לצורכי מחקר. חלק מהסדנאות התקיימו בתיאום עם מוסד המייצג את בני העדה הנחקרת באותה שנה – חברי המוסדות הללו עוזרים לחוקרים באיתור המידענים המייצגים לדעתם את המסורת המוזיקלית של העדה.
בשנת הלימודים תשנ"ח הוקדשה הסדנה לחקר המוזיקה של יהודי אפגניסטן. הדבר נעשה בעקבות פנייה מאת בני משפחת בצלאל (שעמה נמנה יצחק בצלאל, העורך הראשון של "פעמים") ומאת אישים אחרים יוצאי העדה. אין אפוא אכסניה טבעית וראויה לדיווח ראשון על פרויקט זה מאשר כתב עת זה. הסדנה על יהודי אפגניסטן התקיימה ב"בית דניאל" שבזיכרון יעקב. שם התקבצו לימים אחדים בעלי הזמרה, הריקוד והידע על מנהיגים של היהודים האפגאנים בארץ. ד"ר יעל שי מאוניברסיטת בר אילן ניהלה את הסדנה, בשיתוף בועז דוידוף, הכותב עבודת גמר על המוסיקה הדתית של יהודי אפגניסטן.
להורדת המאמר המלא>>
