קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אמנות השיר: יפטירו שפתַי
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: יפטירו שפתַי

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "יפטירו שפתי".

יפטירו שפתי – מילים וביצועים

סימן:
יצחק דבח חזק.

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. מבנה החריזה היסודי של כל מחרוזת הוא: אאא-ת; האות תי"ו מייצגת את החרוז הקבוע "-לָה", והאות אל"ף מייצגת את החרוז המתחלף ממחרוזת למחרוזת, בשלוש הצלעות הראשונות (לפיכך, בסימון מלא יותר של סכמת החריזה, יסומן פיוטנו כך: "אאא-ת // בבב-ת // גגג-ת", וכן הלאה). לשם "תפארת הפתיחה", במחרוזת הראשונה מתלכד החרוז המתחלף עם החרוז הקבוע, ולכן סימנה: תתת-ת. בלב הפיוט מצויה מחרוזת אחת החורגת מתבנית החריזה האמורה; מחרוזת זו בנויה חמש צלעות (ולא 4), הבנויות בחריזת אא-בב-ת. נדגים את הפער בשיטת החריזה במחרוזת זו (מחרוזת חמישית) באמצעות השוואתה למחרוזות הסמוכות לה (הרביעית והשישית):

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות 9 הברות, אך לעתים חורג הפייטן ממניין זה ל- 7, 8 הברות, וכיוצא בזה.