אמנות השיר: בת אהובת (חון תחון)
אתר הפיוט והתפילה

אמנות השיר: בת אהובת (חון תחון)

איתי מרינברג

המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "בת אהובת" ("חון תחון").

בת אהובת (חון תחון) – מילים וביצועים

סימן:
בנימן חזק.

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר עשוי מחרוזות מחרוזות. סטרופה – מחרוזת]. לכל מחרוזת חריזה עצמאית, ללא מרכיבים השוזרים את השיר לכל אורכו. מבנה החריזה ברוב המחרוזות הוא כדלהלן: לטורים הראשון והשני, הארוכים יותר, חרוז אחד; לטורים השלישי והרביעי, הקצרים יותר, חרוז אחר, ובסוף הטור הרביעי באה עוד מילה או כמה מלים המשוות את אורכו לאורך הטורים הראשון והשני, ואת חריזתו לחריזתם; במילים אחרות, הטור הרביעי נושא שתי חריזות זו בצד זו – אחת עם הטור השלישי, ואחת עם הטורים הראשון והשני. ניתן לסמן מבנה זה באופן הבא: אאבב-א // גגדד-ג // ההוו-ה // וכן הלאה. נדגים את מערכת החריזה במחרוזת האחרונה של הפיוט:

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. תבנית המשקל עולה בקנה אחד עם תבנית החריזה: בטורים הראשון והשני – 10 הברות; בטורים השלישי והרביעי – 7 הברות, כאשר בחתימת הטור הרביעי נוספת כזכור מילה או כמה מילים המשוות את אורכו לזה של הטורים הראשון והשני, ולפיכך נושאות 3 הברות, המשלימות את מניין ההברות בטור הרביעי בשלמותו ל־10. נדגים זאת באותה מחרוזת: