עברית שפה רכה: על הגיית העברית בחסידות תולדות אהרון
ד"ר נתנאל כהן
"תולדות אהרון" היא חצר חסידית ירושלמית. השם "תולדות אהרון" הוא שמה של הישיבה המרכזית של החסידות, הקרויה על שם הרב אהרון ראטה (מבוטא: רוֹט) (1894–1947), שעלה בשנת 1928 מהעיר סאטו־מארה (סאטמר) שבטרנסילבניה (כיום ברומניה) לארץ ישראל, והקים בה "חבורה" של עובדי ה' שממנה צמחה בהמשך החסידות. הרב ראטה הדריך את הקהילות שייסד, "יראי ה'" (1924) ו"חבורת שומרי אמונים" (1933), לעבודת ה' בהתלהבות, בדגש, בין היתר, על עניית "אמן" בקול רם בתפילה.
חסידי תולדות אהרון ניכרים בלבושם המיוחד, שפרטיו המרכזיים משמרים את הלבוש שהיה נהוג בארץ ישראל בקרב המון העם בתקופה העות'מאנית. במיוחד בולט הקאפטן – מעיל ארוך מפוספס. בהשפעת הרב יואל טיטלבוים, מייסד חסידות סאטמר, חסידי תולדות אהרון מתנגדים לציונות ואינם רואים עצמם כחלק ממדינת ישראל.
לישראלי הממוצע קריאת התורה של חסידי תולדות אהרון תהיה כמעט בלתי מובנת, בעיקר מכיוון שהתנועות בעברית של קהילות יוצאי טרנסילבניה נהגות באופן שונה ממקבילותיהן בעברית הישראלית. לדוגמה, הקמץ אצל חסידי תולדות אהרון נהגה כמו שורוק (בהברה פתוחה) או חולם (בהברה סגורה) בעברית הישראלית, ואילו השורוק כמו חיריק. החולם והצירה נהגים שניהם כדיפתונגים – רצפים של שתי תנועות: החולם נהגה "OY" והצירה "AY".
הסיבה לזרות הרבה של המבטא של חסידי תולדות אהרון עבור המאזין הישראלי נעוצה בהחלטות ועד הלשון בשנת 1913, שבהן נקבע כי המבטא הרשמי בארץ ישראל יהיה המבטא הספרדי. החלטה זו נבעה משיקולים שונים, אך בין השאר מתוך מה שמכונה "שלילת הגלות". הדיפתונגים וההברות הארוכות בעברית של יהודי אירופה הקנו לשפה גוון רך ומתנגן, שנתפש בעיני רבים מהציונים הראשונים כגוון המשדר חולשה. לעומת זאת, העברית הספרדית, בעלת ההברות הקצרות יחסית, שבקריאה מדוקדקת הבליטה את הדגשים החזקים, נתפשה כשפה תקיפה המתאימה לאורח החיים התנכ"י והחלוצי שיועד למחדשי היישוב היהודי בארץ ישראל.
האידיאל האסתטי שעומד אל מול עיניהם של בעלי קריאה חסידיים רבים בישראל הוא שאיפה לקריאה מדויקת אך מהירה, שלא תטריח את הציבור. מסיבה זו נשמעת הקריאה בתורה שלהם כשטף מהיר אך מדויק של הברות, שמפוסק בעיקר באמצעות הארכת ההברות בסופי הפסוקים ובמליזמות קצרות בחלק מהטעמים (מליזמה היא חלק ממנגינה שבה הברה אחת מקבלת כמה צלילים). ניתן להאזין לדוגמה לפרשת צו בנוסח חסידי תולדות אהרון בביצוע שמעון אלטמן ולהקלטות נוספות בביצוע אלטמן באתר.