ירח יקר / אלג'יריה-קונסטנטין / הרב בנימין אסולין
אלג'יריה - קונסטנטין
להאזנה|
מה נשתנה מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין |
|
אחד הקטעים היותר מפורסמים בהגדה של פסח - ארבע הקושיות של "מה נשתנה" אותן שואלים הילדים בליל הסדר, המבוסס בעצם על המשנה בפסחים י, ד. התוכן נסוב אודות אותם מעשים תמוהים לכאורה הנעשים בליל הסדר במתכוון על מנת לעורר את סקרנותם של הילדים. הרעיון העומד מאחורי כל הענין, ואשר "מה נשתנה" הוא רק הפתיחה לו, הוא הרעיון המרכזי של ליל הסדר כולו: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם (שמות יג, ח). מרכזיותו של הרעיון נובעת הן מהעובדה שהסיפור ביציאת מצרים הוא אחת המצוות החשובות של ליל הסדר (כפי שכתוב בהגדה - כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח) והן מכך שזכרון יציאת מצרים לדורות הוא ענין בסיסי ומהותי בהווית העם היהודי, הרעיון של יציאה מקשיים עצומים, ממיצרים ומשעבוד פיזי ורוחני אל חרות וגאולה שלמה. |
| • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה- בשאר לילות השנה אוכלים חמץ או מצה לפי הרצון, ואילו בלילה זה, המיוחד, אוכלים מצה בלבד, על פי הציווי בשמות, יג, ז: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר- בכל הלילות אוכלים כל מיני ירקות ולא מחפשים דווקא מרור. אך בלילה זה מצווים לאכול מרור דווקא, כפי שכתוב במסכת פסחים קטז, ע"ב: "רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורים פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים... מצה על שם שנגאלו אבותינו במצרים... מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים". • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים - בכל הלילות איננו מטבילין את הירקות שנאכלים בתוך הסעודה, ואילו בלילה זה מטבילין פעמיים: פעם אחת כרפס במי מלח, ופעם שניה מרור בחרוסת. הפעם הראשונה נעשית במתכוון אך ורק כדי לעורר את סקרנותם של הילדים על מנת שיקשו קושיות. • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין - בכל הלילות אנו רשאים לשבת כרגיל או בהסבה (שהיא ישיבה בהשענות על הצד) לפי הנוחות, ואילו בלילה זה כולנו מסובים דרך חירות, שכך נהגו לשבת המלכים. בזמן שבית המקדש היה קיים, במקום הקושיה הרביעית היו שואלים: שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי, בהתייחס לקרבן פסח. |
| כותר |
מה נשתנה / אלג'יריה-קונסטנטין / מיכאל שרביט |
|---|---|
| מסורת |
אלג'יריה - קונסטנטין |
| לחן ממסורת |
מה נשתנה / אלג'יריה-קונסטנטין |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
208 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה- בשאר לילות השנה אוכלים חמץ או מצה לפי הרצון, ואילו בלילה זה, המיוחד, אוכלים מצה בלבד, על פי הציווי בשמות, יג, ז: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר- בכל הלילות אוכלים כל מיני ירקות ולא מחפשים דווקא מרור. אך בלילה זה מצווים לאכול מרור דווקא, כפי שכתוב במסכת פסחים קטז, ע"ב: "רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורים פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים... מצה על שם שנגאלו אבותינו במצרים... מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים". • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים - בכל הלילות איננו מטבילין את הירקות שנאכלים בתוך הסעודה, ואילו בלילה זה מטבילין פעמיים: פעם אחת כרפס במי מלח, ופעם שניה מרור בחרוסת. הפעם הראשונה נעשית במתכוון אך ורק כדי לעורר את סקרנותם של הילדים על מנת שיקשו קושיות. • שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין - בכל הלילות אנו רשאים לשבת כרגיל או בהסבה (שהיא ישיבה בהשענות על הצד) לפי הנוחות, ואילו בלילה זה כולנו מסובים דרך חירות, שכך נהגו לשבת המלכים. בזמן שבית המקדש היה קיים, במקום הקושיה הרביעית היו שואלים: שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי, בהתייחס לקרבן פסח.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
