חזרה לתוצאות החיפוש

Platner family

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
פלטנר, איזיק, 1895-1961
  • ארכיון

איזיק (אייזיק) פלטנר היה משורר וסופר יידי. אביו היה חייט, ואיזיק קיבל חינוך יהודי מסורתי ולמד בישיבות. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא היה פעיל בתנועת "פועלי-ציון", ושיריו התפרסמו לראשונה ב-1919 ב-"ליטערארישע בלעטער" בוורשה. בשנת 1920 הוא התיישב בקובנה (קובנה) וב-1921 עזב לארה"ב. פלטנר עבד בסדנאות יזע בניו-יורק, ולמד בסמינר למורים של חוג הפועלים (דער אַרבעטער־רינג). הוא גם עבד כמורה והיה חבר באגודת סופרים הפרו-קומוניסטיים והפרו-סובייטיים "יוניאן סקווער" (לימים "פראלעטפען.") ב-1932 איזיק פלטנר נסע לברית המועצות, והחליט להישאר במינסק. הוא עבד עבור מערכות העיתונים היידיים "אקטיאבר" ו"דער שטרן." הוא גם פרסם את יצירותיו בכתבי עת סובייטיים אחרים ובעיתונות הקומוניסטית האמריקאית. ב-1937, בתקופת הטרור הגדול, אייזיק פלטנר סולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. ב-1941, עם פרוץ "המלחמה הפטריוטית הגדולה," הוא התפנה לסרנסק במורדוביה. ב-1944 חזר למינסק. בשנת 1949 איזיק פלטנר נעצר על ידי שירותי הביטחון הסובייטיים בעיצומו של המסע לחיסול התרבות היהודית בברה"מ, ונשלח לגולאג. ב-1956 הוא שוחרר, חזר למינסק והמשיך לכתוב. האוסף הפרטי של משפחת פלטנר כולל התכתבות של איזיק פלטנר, מאמריו ומאמרי ביקורת בנוגע לעבודותיו, שירה ופרוזה שלו, ספר זיכרונות מאת בתו, תצלומים משפחתיים --

סימול
P340
תאריך
1895-1961; 2010-2011
היקף
3 files.
שפה
יידיש; רוסית;
תיאור
The collection contains Ayzik Platner’s correspondence, articles, poems, short stories, and essays. It holds a story about Soviet Jewish actor and artistic director Shlomo Mikhoels, a brief biography of Ayzik Platner, and a list of his published works. The collection includes an article published about Platner in the Russian language "Mishpoha" (2011). It also contains a book of memoirs in Russian by Ayzik Platner’s daughter (Jessica Platner) “Eta zhizn’ obernulas’ vot tak” (2010).
כותר Platner family.
כותרים נוספים Личный архив Платнера, Айзика.
יוצרים נוספים Solomon Mikhailovich,Mikhoels 1890-1948
Dzhessika,Platner 1935-
Poʻale Tsiyon
Soi︠u︡z pisateleĭ SSSR
Belaruski dzyarzhavny arkhiv-muzey litaratury i mastatsva
הערות The Central Archives for the History of the Jewish People (CAHJP) contains copies of Ayzik Platner's manuscripts and typescripts, reviews on his works, and memoirs about him from the Central Government Archives of Literature and Art of Belarus in Minsk.
מתוך Platner family - Private Collection
רמת התיאור Fonds Record
תקציר ביוגרפי Ayzik Platner was born in Sokolov Podlyask (Sokołów Podlaski) in 1895. His father was a tailor and Ayzik received a traditional Jewish education: in “heder”, Hassidic synagogues, and yeshivot. During WWI he was active in the Poalei-Zion movement and took part in party conferences. In 1919 he participated in the Fifth World Conference of Labor Zionism in Vienna, and published his first article in Warsaw’s Yiddish magazine “Literarishe bleter” (Literary leaves). In 1920 he settled in Kovno (Kaunas) and published articles in the Labor Zionist “Arbeter tsaytung” (Workers’ newspaper). In 1921, Ayzik Platner moved to the United States. He worked in sweatshops in New York, and studied in the teachers’ seminary of the Workmen’s Circle. He also worked as a teacher and was a member of the pro-Communist and pro-Soviet Proletarian Writers' Association “Union Square” (later “Proletpen.”) He published poems in magazines “Hamer” (Hammer) and “Feder” (Pen), and published a book of poems “Vos der tog dertseylt” (What the day recounts) in 1930. In 1932 he traveled to the Soviet Union, and decided to reside in Minsk. Platner worked for the radio, editorial board of the Minsk daily newspaper “Oktyabr” and the “Der shtern”. He also published his articles in other Soviet journals and in the American Communist press. In 1937, during the Great Terror, Ayzik Platner was expelled from the Soviet Writers' Union. In 1941, following the beginning of the “Great Patriotic War”, he was evacuated to Saransk (Mordovia). In 1944 he returned to Minsk. In 1949 Platner was arrested during the campaign aimed at liquidation of the Jewish culture and sent to a Gulag (labor camp in Tayshet, Irkutsk district, Siberia). In 1956 he was freed, and returned to Minsk where he continued writing. He published translations in Russian and Byelorussian journals and anthologies, and wrote a book on the murdered Soviet Yiddish writers, "Vegn di vos feln undz" (About those whom we are missing). He died in 1961.
היסטורית בעלים Received in 2016 from Jessica Platner, Jerusalem
מספר מערכת 990043810460205171
קישורים פרטים על מיקום החומר/Location&access
      11. הצג את 10 הפריטים הבאים מתוך 480
      12. הצג הכל

תנאי השימוש:

לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים

תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.

תצוגת MARC
תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

עוד באותו נושא

Historia de un exterminio / Simja Sneh.

Simja Sneh 1914-

ספר
מיט יידישע שרייבער אין רוסלאנד / יצחק יאנאסאוויטש.
מיט יידישע שרייבער אין רוסלאנד / יצחק יאנאסאוויטש.

יאנאסאוויטש, יצחק, 1909-1990

ספר
Последний первый снег : стихи, проза / Иосиф Бухбиндер ; перевод с еврейского.

Иосиф Шмулевич Бухбиндер 1908-

ספר
טעג און יארן : אווטאביאגראפישע נאטיצן / נאטע לוריע.

לוריע, נאטע, 1906-1987

ספר

אולי יעניין אותך גם

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

"מה שאני הכי זוכר מפסח, זה הריח. אח, הריח! עד היום אני יכול לעצום את העיניים ולהריח אותו! הריח של הסנדלים החדשים שכולנו היינו מקבלים לקראת החג, זה פסח בקיבוץ בשבילי. אחר כך זה השקט המופתי בחדר האוכל. ילד שאלף איש מקשיבים לשירת "מה נשתנה" שלו ושל חבריו – זה משהו מיוחד." ישראל נטע, חבר קיבוץ ב

לכתבה בבלוג הספרייה
למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

בזמן שכולנו נשב, כמו בכל שנה, לשולחן הסדר, בזמן שנשיר, נשאל קושיות, נקרא את ההגדה ונתענג על סעודת החג, מאות משפחות בקרבנו לא יוכלו לעשות זאת. משפחתם לא תהיה שלמה וליבם לא יהיה שלם כי יקיריהם ויקירותיהם נחטפו ומוחזקים עדיין בשבי החמאס. למעשה, עבור רוב יהודי ישראל והעולם, נדמה שחודש ניסן, המסמל בדרך

לכתבה בבלוג הספרייה
נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא