תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנה
סגולתי ואור עיני (מזולזת בנבכי ים) / סימן סאלם סְגֻלָּתִי וְאוֹר עֵינִי וְחַי עוֹלָם אֲשֶׁר הֶחְיָה נְעִימוּת חִישׁ לְאִישׁוֹנִי אֲשֶׁר חָשַׁק לְתַלְפִּיָּה לְמָתַי לָךְ אֲסִיר נַעְרוּת תְּהִי טָפוּף וְתִתְגָּאֶה וְתִבְטַח עַל זְמַן שַׁחְרוּת וְתִתְגַּדֵּל וְתִתְרָאֶה כְּבָר חָלַף זְמַן בַּחְרוּת הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְהִתְנָאֶה הֲיֵשׁ תִּחְיָה בְּחַרְבוֹנֵי זְמַן קַיִץ וְחֹם צִיָּה בְּכֶלַח יַעֲטֹף עָנִי בְּבוֹר זָרָה וְנָכְרִיָּה אֱלֹהִים, אֶקְרְאָה עֶלְיוֹן שְׁמָךְ כִּי בָךְ תְּשׁוּקָתִי וְאִם תִּפְקֹד עֲוֹן אֶבְיוֹן אֲנִי נִטְמָע בְּאַשְׁמָתִי אֲבָל אִם אֶשְׁכְּחָה צִיּוֹן בְּרֹאשׁ גִּילִי וְשִׂמְחָתִי תְּשַׁו נַפְשִׁי בְכַף מוֹנִי וְתָשׁוּב אֶל מְעוֹן צִיָּה יְפֵה מַרְאֶה וְאַדְמוֹנִי וְתוֹרָה הַיְּפֵה-פִיָּה מְזֻלְזֶלֶת בְּנִבְכֵי יָם אֲנִי אוֹרָה לְנֶעְתָּמִים וְאִם הוּרַד זְמַן עֶדְיָם אֲנִי יָשָׁר אֲנִי תָמִים אֲנִי הוּא חַי אֲנִי קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְעוֹלָמִים אֲנִי אֶפְקֹד שְׁאָר צֹאנִי וְצוֹלֵעָה וְהוֹמִיָּה וְיָבוֹאוּ לְאַרְמוֹנִי וְתִשְׁכּוֹן שָׁם יְפֵהפִיָּה וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי תְּבָרֵךְ צוּר דַּר עֲלִיָּה |
פיוט מרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו, שנתחבר בידי משורר הידוע לנו רק בשמו הפרטי (סאלם), המושר בשבת פרשת ויגש. חלקו השני של הפיוט (מזולזלת בנבכי ים) משמש כאינציראף בפרשת נח. חילופי הגופים והנושאים בפיוט יוצרים ערפול ותחושה של חידתיות: חלקו הראשון של הפיוט משייט בין נושאים מגוונים, שהקשר ביניהם אינו בהיר: הוא כולל כמה פניות אהבה של המשורר אל ה', וכן כמה ביטויים של משאלת גאולה. לצדם מופיעה בו תוכחה של המשורר אל עצמו הבוטח בכוחו ובצעירותו, שבה הוא מזכיר לעצמו כי נעוריו חולפים ועת חולשתו קרבה, ובהמשך הוא מתייחס לרגשי אשמה על חטאיו, וכן מביא לידי ביטוי את נאמנותו לירושלים. חתימת הפיוט - וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי / תְּבָרֵךְ צוּר דַּר עֲלִיָּה - מעלה את ההשערה שאולי נכתב השיר כרשות ל"נשמת". |
כותר |
סגולתי ואור עיני (מזולזלת בנבכי ים) |
---|---|
סולם |
מקאם: סיכה |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פיוט מרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו, שנתחבר בידי משורר הידוע לנו רק בשמו הפרטי (סאלם), המושר בשבת פרשת ויגש. חלקו השני של הפיוט (מזולזלת בנבכי ים) משמש כאינציראף בפרשת נח.
חילופי הגופים והנושאים בפיוט יוצרים ערפול ותחושה של חידתיות: חלקו הראשון של הפיוט משייט בין נושאים מגוונים, שהקשר ביניהם אינו בהיר: הוא כולל כמה פניות אהבה של המשורר אל ה', וכן כמה ביטויים של משאלת גאולה. לצדם מופיעה בו תוכחה של המשורר אל עצמו הבוטח בכוחו ובצעירותו, שבה הוא מזכיר לעצמו כי נעוריו חולפים ועת חולשתו קרבה, ובהמשך הוא מתייחס לרגשי אשמה על חטאיו, וכן מביא לידי ביטוי את נאמנותו לירושלים.
בחלק השני של הפיוט מתואר מצבה של כנסת ישראל בגלותה בשלל דימויים - היא כענף על פני הים, שוקעת במצולות ים, כמו צאן צולעת ואומללה, כיונה הומיה העורגת אל בן זוגה.
חתימת הפיוט - וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי / תְּבָרֵךְ צוּר דַּר עֲלִיָּה - מעלה את ההשערה שאולי נכתב השיר כרשות ל"נשמת".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?