Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
סגולתי ואור עיני (מזולזת בנבכי ים) / סימן סאלם סְגֻלָּתִי וְאוֹר עֵינִי וְחַי עוֹלָם אֲשֶׁר הֶחְיָה נְעִימוּת חִישׁ לְאִישׁוֹנִי אֲשֶׁר חָשַׁק לְתַלְפִּיָּה לְמָתַי לָךְ אֲסִיר נַעְרוּת תְּהִי טָפוּף וְתִתְגָּאֶה וְתִבְטַח עַל זְמַן שַׁחְרוּת וְתִתְגַּדֵּל וְתִתְרָאֶה כְּבָר חָלַף זְמַן בַּחְרוּת הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְהִתְנָאֶה הֲיֵשׁ תִּחְיָה בְּחַרְבוֹנֵי זְמַן קַיִץ וְחֹם צִיָּה בְּכֶלַח יַעֲטֹף עָנִי בְּבוֹר זָרָה וְנָכְרִיָּה אֱלֹהִים, אֶקְרְאָה עֶלְיוֹן שְׁמָךְ כִּי בָךְ תְּשׁוּקָתִי וְאִם תִּפְקֹד עֲוֹן אֶבְיוֹן אֲנִי נִטְמָע בְּאַשְׁמָתִי אֲבָל אִם אֶשְׁכְּחָה צִיּוֹן בְּרֹאשׁ גִּילִי וְשִׂמְחָתִי תְּשַׁו נַפְשִׁי בְכַף מוֹנִי וְתָשׁוּב אֶל מְעוֹן צִיָּה יְפֵה מַרְאֶה וְאַדְמוֹנִי וְתוֹרָה הַיְּפֵה-פִיָּה מְזֻלְזֶלֶת בְּנִבְכֵי יָם אֲנִי אוֹרָה לְנֶעְתָּמִים וְאִם הוּרַד זְמַן עֶדְיָם אֲנִי יָשָׁר אֲנִי תָמִים אֲנִי הוּא חַי אֲנִי קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְעוֹלָמִים אֲנִי אֶפְקֹד שְׁאָר צֹאנִי וְצוֹלֵעָה וְהוֹמִיָּה וְיָבוֹאוּ לְאַרְמוֹנִי וְתִשְׁכּוֹן שָׁם יְפֵהפִיָּה וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי תְּבָרֵךְ צוּר דַּר עֲלִיָּה |
|
פיוט מרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו, שנתחבר בידי משורר הידוע לנו רק בשמו הפרטי (סאלם), המושר בשבת פרשת ויגש. חלקו השני של הפיוט (מזולזלת בנבכי ים) משמש כאינציראף בפרשת נח. חילופי הגופים והנושאים בפיוט יוצרים ערפול ותחושה של חידתיות: חלקו הראשון של הפיוט משייט בין נושאים מגוונים, שהקשר ביניהם אינו בהיר: הוא כולל כמה פניות אהבה של המשורר אל ה', וכן כמה ביטויים של משאלת גאולה. לצדם מופיעה בו תוכחה של המשורר אל עצמו הבוטח בכוחו ובצעירותו, שבה הוא מזכיר לעצמו כי נעוריו חולפים ועת חולשתו קרבה, ובהמשך הוא מתייחס לרגשי אשמה על חטאיו, וכן מביא לידי ביטוי את נאמנותו לירושלים. חתימת הפיוט - וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי / תְּבָרֵךְ צוּר דַּר עֲלִיָּה - מעלה את ההשערה שאולי נכתב השיר כרשות ל"נשמת". |
|
• סְגֻלָּתִי וְאוֹר עֵינִי - כינויים לה', ביטויי אהבה. מעניין השימוש במלה סגולה שבדרך כלל מזוהה עִם עַם ישראל. |
| Title |
סגולתי ואור עיני (מזולזלת בנבכי ים) |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• סְגֻלָּתִי וְאוֹר עֵינִי - כינויים לה', ביטויי אהבה. מעניין השימוש במלה סגולה שבדרך כלל מזוהה עִם עַם ישראל.
• וְחַי עוֹלָם - נצחי, כך ה' מכונה בדניאל יב, ז.
• אֲשֶׁר הֶחְיָה - ה' מחיה הכל, כפי שנאמר בנחמיה ט, ו אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.
• נְעִימוּת חִישׁ לְאִישׁוֹנִי - האר והראה לעיני מהר מראות נעימים.
• אֲשֶׁר חָשַׁק לְתַלְפִּיָּה - עיני המתאוות לראות את המקדש, לפי דרשת התלמוד הבבלי (ברכות ל, ע"א) על הפסוק משיר השירים " כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" - תל שכל פיות פונים בו.
• לְמָתַי - עד מתי. השורות הבאות הן מלות תוכחה לאדם הבוטח בנעוריו ומתנהג בגאווה וקלות דעת. ייתכן שאפשר לקרוא תוכחה זו גם כמוכוונת לעם ישראל, ואז המסר הוא לא לסמוך ולהישען על ימי הזוהר של העבר.
• אֲסִיר נַעְרוּת - תהיה כבול להתנהגות של צעירים, תנהג בפזיזות וקלות דעת.
• טָפוּף - תתגאה, לפי ישעיהו ג, טז: וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה.
• וְתִבְטַח עַל זְמַן שַׁחְרוּת - תחשוב שהנעורים נמשכים לנצח.
• וְתִתְגַּדֵּל וְתִתְרָאֶה - תגדיל עצמך ותתבלט.
• הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְהִתְנָאֶה -האם יש סיכוי להתנאות, אחרי שעברו הנעורים?
• הֲיֵשׁ תִּחְיָה בְּחַרְבוֹנֵי זְמַן קַיִץ - האם יש תחייה לצמח בזמן היובש?
• צִיָּה - מדבר. זמן היובש מדומה לבגרות ולזקנה.
• בְּכֶלַח - בזקנה, כפי שאמר אליפז התימני באיוב ה, כו תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ.
• יַעֲטֹף עָנִי - הזקנה כמו עוטפת את האדם והוא מצוי בחולשה, על סף עלפון. לפי תהלים קב, א: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
• בְּבוֹר זָרָה וְנָכְרִיָּה - בגלות.
• כִּי בָךְ תְּשׁוּקָתִי - כי אני משתוקק אליך.
• וְאִם תִּפְקֹד עֲוֹן אֶבְיוֹן - אם לא תסלח, תזכור את חטאו של העני, של המשורר, או של עם ישראל.
• אֲנִי נִטְמָע - אבָּלע.
• אִם אֶשְׁכְּחָה צִיּוֹן בְּרֹאשׁ... וְשִׂמְחָתִי - כפי שנאמר בתהלים קלז, ה-ו: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
• גִּילִי - שמחתי
• תְּשַׁו נַפְשִׁי בְכַף מוֹנִי - תשים את נפשי ביד אויבי.
• וְיָשׁוּב - המשיח.
• אֶל מְעוֹן צִיָּה - אל ציון, שכעת היא חרבה.
• יְפֵה מַרְאֶה וְאַדְמוֹנִי - משיח בן דוד, שעליו נאמר בשמואל א טז, יב: וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי...
• מְזֻלְזֶלֶת - זלזל הוא ענף דק - זהו דימוי של חולשה ודלות של כנסת ישראל, וכן של זלזול לו "זוכה" כנסת ישראל בין אויביה.
• בְּנִבְכֵי יָם - במעמקי הים, דימוי לגלות. כנסת ישראל כמו מיטלטלת על פני הים ונסחפת אל מעמקיו כענפים דקים. השיבוץ מאיוב לח,טז: הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם.
• אֲנִי אוֹרָה לְנֶעְתָּמִים - נעתם היא מילה יחידאית במקרא, המופיעה בישעיהו ט, יח: בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ. לפי ההקשר שם משמעה חושך או דליקה שעשנה מרובה ולא ניתן לראות דרכה. הקב"ה הוא האור שיאיר לכנסת ישראל את חשכת הגלות באמצעות הגאולה, המופיעה במקרא פעמים רבות כאורה וכיציאה מחושך לאור.
• וְאִם הוּרַד זְמַן עֶדְיָם - עדיים הם תכשיטים. הורדת העדיים מסמלת את האבלות על החטאים, והגלות היא עונש על חטאים אלה, כפי שמתואר בחטא העגל (שמות לג, ד-ו), שאז בני ישראל התאבלו והורידו תכשיטיהם מעליהם: וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו: וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף... וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ... וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב: כאן אומר המשורר: גם אם זמן רב עם ישראל מצוי במצב שבו עדיו הורד מעליו, הוא בגלות, עליהם לדעת כי -
• אֲנִי הוּא חַי אֲנִי קַיָּם - הקב"ה חי וקיים לעולם והוא יגאל את עמו. הלשון ע"פ דניאל ו, כז: דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין (אשר הוא אלוקים חיים וקיים לעולם).
• אֲנִי אֶפְקֹד שְׁאָר צֹאנִי - במקרא ובמדרש מדומה כנסת ישראל לצאן והקב"ה לרועה. כאן מבטיח הקב"ה כי יזכור לטובה את שארית הצאן, עם ישראל. הלשון עפ"י זכריה י, ג: כִּי פָקַד ה' צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ וכן בירמיהו כג, ג: וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם.
• וְצוֹלֵעָה וְהוֹמִיָּה - המשורר מצרף פה שני דימויים: דימוי של כנסת ישראל כצאן צֹּלֵעָה, שלה דואג הרועה במיוחד, כמתואר אצל מיכה ד, ו: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה; ודימוי של כנסת ישראל כיונה הומיה.
• וְיָבוֹאוּ לְאַרְמוֹנִי - לבית המקדש, עפ"י ירמיהו ל, יח: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
• יְפֵהפִיָּה - כינוי לשכינה, שתשוב לשכון בבית המקדש.
• וְנִשְׁמָתִי לְצוּר קוֹנִי תְּבָרֵךְ - עם ישראל יודה לקב"ה ויברך על גאולתו.
• לְצוּר - כינוי לקב"ה, המבטא חוזק.
• קוֹנִי - כינוי לקב"ה, שהוא בורא ויוצר כל והכל שייך וקנוי לו, כפי שמופיע פעמים רבות במקרא.
• דַּר עֲלִיָּה - כינוי לקב"ה השוכן במרומים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
