תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנה
צור שהחיני / ר' דוד בוזגלו צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי דַּרְכּוֹ הִנְחָנִי בּוֹ כָּל מַעְיָנִי עָלָיו מִשְׁעָנִי כִּי הוּא עָשָׂנִי וְהוּא קָנָנִי לוֹ הִבְדִּילָנִי אוֹרוֹ עָטָנִי צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי אֵל נָא יָסוּפוּ אוֹכְלֵי בַּת עַמִּי טַל יַעַרְפוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי שַׂגֵב הֲמוֹנִי אַתָּה מִשְׂגַּבּוֹ יְקֻלָּל מוֹנִי הָשֵׁב צוּר חַרְבּוֹ. יֵבוֹשׁוּ זֵדִים יִכְלוּ וּקְבַרְתִּים וַעֲדַת בּוֹגְדִים יִהְיוּ נִצְמָתִים צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי... מִיּוֹם הֶגְלָנִי מִבֵּית מְעוֹנוֹ לוֹ אֶשָּׂא עֵינִי עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ בּוֹ בָּטַח לִבִּי סוֹף כָּל סוֹף יַחֲמוֹל חוֹרְשִׁים עַל גַּבִּי רִשְׁעָתָם יִגְמוֹל הֵן הֵן אֵל שַׂגִּיא שׁוֹכֵן עֲלִיָּה יוֹם יוֹם בּוֹ אֶהְגֶּה עֵינִי צוֹפִיָּה צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי... רְחוֹקִים יַקְרִיב עַל יַד אֵלִיָּה מִיַּד כָּל יָרִיב יַצִּיל צְבִיָּה יָחִיד אֵין שֵׁנִי אֵין לְהַמְשִׁילוֹ יָחוֹן עַם עָנִי יַרְחִיב גְּבוּלוֹ כַּתָּמָר יִשְׂגֶּה דָּוִד מְשִׁיחוֹ אַקְרִיב אֶת חַגִּי עַל רֹאשׁ מִזְבְּחוֹ צוּר שֶׁהֶחֱיָנִי... |
שיר לכל עת במסורת יהודי מרוקו, אותו חיבר ר' דוד בוזגלו, הנחשב לגדול פייטני מרוקו של השנים האחרונות. אם מקשיבים ללחן ניתן לחוש בו את שמחתו הפשוטה של האדם על כך שהוא חי ואת תודתו לאל המחייה אותו, את בטחונו בחסדו של הקב"ה שיגיע לבסוף - השמחה והחיות פורצים מתוך השיר וסוחפים אליהם את כל השרים. |
• צוּר – כינוי לאל המבטא את כוחו וחוזקו. • שֶׁהֶחֱיָנִי – שנפח בי נשמה, נתן בי חיים. • דַּרְכּוֹ הִנְחָנִי – מנחה אותי ללכת בדרכו. • בּוֹ כָּל מַעְיָנִי – בו אני מעיין והוגה, מחשבותי סובבות סביבו. לפי תהלים פז, ז: כָּל מַעְיָנַי בָּךְ. • קָנָנִי – יצרני. • לוֹ הִבְדִּילָנִי – האל הבדיל אותי משאר הגויים, ובחר בי להיות לו לעם. • אוֹרוֹ עָטָנִי – הלבישני מעטה אור, על פי דרשתו של ר' מאיר שדרש את כתנות העור של אדם וחוה ככתנות אור. • יָסוּפוּ אוֹכְלֵי בַּת עַמִּי – יכלו, יושמדו צוררי עמי, האויבים שכמו אוכלים את ישראל. • טַל יַעַרְפוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי – על דורשי שלומי ירד טל של ברכה. הלשון לפי הפתיחה לשירת "האזינו" (דברים לב, ב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. • שַׂגֵב הֲמוֹנִי – רומם את עמי, העלה את קרנו. • אַתָּה מִשְׂגַּבּוֹ – שאתה לעם ישראל כמפלט ומבצר. • מוֹנִי – כינוי לאויבי שמשמעו הפוגע בי והמזיק לי. • יְקֻלָּל מוֹנִי – המשורר מבקש שתרבוץ קללה על ראש אויבו. • הָשֵׁב צוּר חַרְבּוֹ – השב את חרבו לנדנה, כלומר מנע את מלחמתו בי. צור עשוי להתפרש הן כאבן קשה, החומר שממנה עשויה חרבו של האויב והן כפנייה לאל: אלי, השב את חרבו. • יֵבוֹשׁוּ זֵדִים – יתביישו הרשעים במפלתם. • וַעֲדַת בּוֹגְדִים – חבורת האויבים. • יִהְיוּ נִצְמָתִים – יושמדו. • מִיּוֹם הֶגְלָנִי מִבֵּית מְעוֹנוֹ – מהזמן שבו ה' הגלה אותי ממקום שכינתו. • לוֹ אֶשָּׂא עֵינִי עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ – אייחל אליו כמו עֶבֶד לַאדוֹנוֹ. • בּוֹ בָּטַח לִבִּי סוֹף כָּל סוֹף יַחֲמוֹל – אני סמוך ובוטח שבסוף הוא יחמול עלי. • חוֹרְשִׁים עַל גַּבִּי רִשְׁעָתָם יִגְמוֹל – ויעניש את הרשעים המייסרים אותי וכמו חורשים על גבי. ביטוי זה מופיע בתהלים קכט ג, והוא מוסב גם שם אל צוררי ישראל – עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם. • שַׂגִּיא שׁוֹכֵן עֲלִיָּה – האל הנשגב והמרומם, יושב שמים. • בּוֹ אֶהְגֶּה – עליו אחשוב. • עֵינִי צוֹפִיָּה – לו אני מצפה ואליו אני נושא את עיני. • רְחוֹקִים יַקְרִיב – יקבץ את הגולים הפזורים. • עַל יַד אֵלִיָּה – באמצעות אליהו הנביא מבשר הגאולה. • מִיַּד כָּל יָרִיב – מיד כל אויב. • יַצִּיל צְבִיָּה – יציל את עם ישראל, המכונה צביה. • אֵין לְהַמְשִׁילו – אין דומה לו. • יָחוֹן – יחונן וירחם. • כַּתָּמָר יִשְׂגֶּה דָּוִד – משיח בן דוד ישגשג ויעלה כדקל, הלשון עפ"י תהלים צב, יג: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. • אַקְרִיב אֶת חַגִּי עַל רֹאשׁ מִזְבְּחוֹ – ואז אזכה להקריב לו קרבנות ולעלות לרגל. |
כותר |
צור שהחיני / מרוקו / נהוונד / ליאור אלמליח |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
לחן ממסורת |
צור שהחיני / מרוקו / נהוונד |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: נהוואנד |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?